מפקד כיתת הכוננות שלא זכה להכיר את בנו: סיפורו של החלל החטוף טל חיימי

זוהתה גופתו של החלל החטוף טל חיימי שאתמול (שני) הושבה על ידי ארגון הטרור חמאס מהרצועה. בארגון הטרור החזית העממית טענו כי חיימי הוחזק בידיהם לאורך התקופה.

משפחתו של חיימי עודכנה -13 בדצמבר 23 כי הוא נרצח לאחר שהוגדר חטוף מאז אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר.

טל הותיר אחריו את אשתו אלה, שלושה ילדים - תאומים בני 9 וילד בן 6, אביו זהר ואחותו אור. אשתו אלה הייתה בהריון כאשר נחטף. בחודש מאי 24 היא ילדה את ילדם הרביעי.

משפחתו בחרה לקיים לו הלוויה, אז ספדה לו אשתו אלה: "טל שלי, הדבר הכי רחוק ממך הוא שאעמוד ואדבר בפורום כזה עליי ועלייך ועלינו. אבל אני מוכרחה להיפרד. ב-7 לאוקטובר גם חלק ממני מת. התפרק. ועכשיו אני צריכה לבנות מחדש. מנסה לחשוב על החיים שהיו לנו ומה אני בלעדייך. הרי היינו יותר שנים ביחד מאשר לחוד. לא יצאתי לאף אתגר בלי שתהיה לצידי.

"כמה יציבות הכנסת לחיי. הפכת אותי למי שאני. כל מה שאומרים עליך – השקט, השלווה, קור הרוח והחכמה- זה גם מה שהיית בבית ופי כמה וכמה. החוסר הוא עצום. השארת לי ארבע מתנות בדמותך. ואני מבטיחה לך פה שזה יהיה בית שמח ומלא חיים".

"גם אם לא מסודר ונקי כמו שתמיד רצית. מקווה שאצליח לעמוד במשימה הקשה שהוטלה עליי ושתהיה גאה בי. כי אני גאה בך כל כך. אני בוחרת להסתכל על מה שיש. ובסיוט שאותו אנחנו עוברים גם היש לא מובן מאליו".

היא פנתה לילדיה ואמרה: "עינב, ניר ואודי, אבא שלכם נהרג כשעשה את מה שהאמין בו יותר מהכל: הוא הגן עלינו ועל הקיבוץ, קיבוץ בו גדל והקים משפחה. הוא לא היסס לרגע כשיצא באותו בוקר מהבית".

הודעת קיבוץ ניר יצחק: "טל הושב הביתה, לאדמת הקיבוץ שכה אהב. דור רביעי בקיבוץ ניר יצחק: בנם של אסתי ז״ל וזהר חיימי, אח לאור, בן זוגה של אלה ואביהם של עינב, ניר, אודי ולוטן. ניר יצחקי עד נשמתו האחרונה, הגן על ביתנו האהוב, נהרג בקרב כשהגן על משפחתו וקהילתו. לאחר נפילתו בקרב נחטף לחאן יונס ומשם הושב הלילה. אנו מודים לכוחות צה״ל שהשיבו את טל אלינו. טל לחם לצידו של ליאור רודאיף ז״ל, שגופתו עדיין מוחזקת בשבי".

אלה חייימי בגלי צה"ל: "מרגישה הקלה עצומה אפילו עוד לא אמרתי לילדים (רק לאחד שהתעורר). ראיתי את החיילים מצדיעים לטל וכל כך שמחתי בשבילו הוא כל כך ראוי לזה. לא מגיע לו לשכב בבור בעזה. זה לא הגיוני. אבל יש עוד 15 משפחות שמגיעה להן גם. הכי טבעי לו (לטל) היה לצאת באותו בוקר להגן על כולם. הימים האחרונים היו ימים מטלטלים מאד".