הביקורת של אח שורד השבי על מטה החטופים: "הם עשו קיטוב בעם - בדיוק כמו שחמאס רצה"

נדב מירן, שאחיו, עמרי, השתחרר בערב החג, מספר שלא היה צורך בהכנות הפסיכולוגיות לקראת המפגש עם עמרי. "לא היה צורך בכל ההתאמות האלה. התחושה היתה כאילו לא נפגשנו כמה שבועות. האמת, היה לנו ברור שהוא יחזור בדיוק כמו שהוא היה".

איך זה כול להיות? בטוח שיש לו שריטה.

"ברור. מאוד מוקדם לדעת מה עומק השריטה. אדם עובד טלטלה, ובטוח גם תהליך עם עצמו. להגיד שלושה ימים אחרי שהוא חזר מה הפגיעה, לא נראה לי שאפילו הפסיכולוגית שמלווה אותו יודעת להגיד. אבל אני מאמין שבגלל שהוא אדם חזק, הוא ידע למנף את החוויה זאת, את ההרפתקה הזאת, ולהפוך לאדם עם אישיות חזקה יותר, בנויה יותר, מסוגלת יותר".

עוד לא התחלנו את השיחה וכבר אני בהלם מהעוצמות של בן שיחי ואחיו שורד השבי. אני עוד לא יודעת, אבל השיחה עם נדב תניב הפתעות רבות בהמשך. נדב ממתן את ההתפעלות שלי.

"אין מה להשוות בין עמרי לחטופים אחרים, זה כמו להשוות בין תפוחים ובננות. לכל אדם יש אופי אחר, קילומטראז' אחר בחיים, והבנת סיטואציות וכישורי חיים שונים. לא רק זה, גם מאוד תלוי מי היו השובים שלך. יכול להיות שעמרי נפל טוב. אני לא יודע להגיד את זה בצורה חד משמעית, אני לא יודע מה עמרי לא סיפר לנו עדיין, אני לא יודע כמה התעללו בו".

"על פניו לא נראה שהוא עבר התעללות יוצאת דופן. מה ששמענו זה שבתחילת התקופה הוא ישב במשך כמה ימים אזוק בתא / כלוב קטן בחדר של 2 מ"ר, ופעם אחת בעטו לו ברגל. לאורך כל התקופה היה לו אוכל, הוא התרחץ פעם בשבוע וצחצח שיניים. הכל אני אומר בערבון מוגבל, יכול להיות שהיו דברים אחרים שאנחנו עדיין לא יודעים".

לפני שנה וחצי שחרר חמאס סרטון של עמרי, ושוב כעבור שנה. נדב ביקש שלא יפרסמו את הסרטונים כי מבחינתו הם נועדו רק להחליש את העם דרך הדהוד האג'נדה של חמאס. "מה יעזור לך לראות את הסרטון, הרי את יודעת שהוא עושה הצגה, התפאורה זה פייק, הוא לא אומר מה שהוא רוצה להגיד. יותר מזה, את לא יודעת לזהות את המימיקות בפנים שלו. אנחנו כן, וראינו שהוא שולט בסיטואציה".

"עז א דין אל חדאד השולט היום ברצועה מטעם חמאס, אמר להם שאיתן ישוחרר ראשון כי אבא שלו לא הולך להפגנות כי הוא לא אוהב אותו. זה אומר הכל. כל מי שההורים שלו בהפגנות צורחים בהיסטריה, זה לא מראה כמה הם אוהבים את הילדים שלהם, ההפך, וזה עשה את הנזק לחטופים. זאת לא רק דעתי, זה עז א דין אל חדד. זה אומר שצביקה ופורום תקווה עשתה את העבודה הנכונה.

"חד משמעית הקו שהובלנו עם האגף הימני וערוצי התקשורת הימניים - צדק. היום מטה החטופים, מנסה לשנות את הנרטיב. הוא אומר היה אפשר להוציא את העסקה כבר לפני שנה וחצי, שהוא הצליח לעצור את המלחמה, לחלץ את החטופים שצה"ל כבר איים להרוג אותם, והוא זה שהצליח לעצור את זה".

מירן מתאר מציאות צינית ומעוותת, בה מטה החטופים הובל ע"י אנשים בעלי אינטרסים פוליטיים שלא היה באמת אכפת להם מהחטופים עצמם.

"מטה המשפחות חטף את משפחות החטופים מטעמים פוליטיים. אנשים כמו ליאור חורב ורונן צור, שבכלל באים באין מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית, הבינו ש החטופים זה הסיפור עכשיו ודרכו אפשר למנף את האג'נדה שלהם. החטופים לא מעניינים אותם. רונן צור סיפר באחד מהראיונות איתו, שהם הגיעו למשפחות ואמרו שהם יתנו להם את המעטפת הלוגיסטית והמימון למאבק. המשפחות לא חשבו שזה מאג'נדה פוליטית".

נדב מספר שבאחד מימי ההשבתה נסע ליד רכב עם מערכת כריזה שצעק את שמות החטופים וקרא לכולם להשתתף. הוא עצר ליד הנהג, הוציא את תמונת אחיו ושאל אותו אם הוא יודע מי זה. הנהג לא ידע. נדב אמר לו שבמעשיו הוא קובר את אחיו בעזה. הנהג אמר לו שמה שישיב את עמרי מעזה יהיה דבר אחד: שראש הממשלה ירד מהכיסא שלו.

"לא עניין אותו מי בתמונה , אלא רק שיש לו עילה מאוד מוצדקת שאפשר לתקוף איתה את הממשלה והעומד בראשה. כל מה שהמטה עשה, כל הפעילות המחאה השלטים שהרימו שם, זה הקיטוב בעם שחמאס רצה שיקרה פה. וזה גם מה שהוביל את העולם נגד ישראל".

אתה אומר דבר חמור מאוד.

"כן. מטה החטופים ניצל את הדברים האלה בכדי להחליש את הממשלה ואת החיילים ולהיכנע בפני החמאס כדי שכתוצאה מכך תיפול הממשלה. שזה יהיה כישלון של נתניהו. גם בעיני המטה לא עניין להשיב אותם יותר מהר".

נדב מספר שחייו של עמרי מעולם לא היו בסכנה, גם כשכוחות צה"ל נלחמו קרוב מאוד אליו. "הוא שמע והרגיש, אבל בעומק של 30 מטר הוא לא היה בסכנה. בזמן ההפגזות אפילו לא ירד עליו אבק. כוחות צה"ל לרגע לא סיכנו את חייו, ואני יכול להגיד לך שהם היו מעליו. חלק מהזמן צה"ל ידע איפה הם ולרגע לא היו בסכנת חיים, אז שיפסיקו לשקר".

"לו היינו הולכים בדרך שהתווה המטה – 7 באוקטובר הבא היה כבר בתכנון, ובטח לא היתה נחתמת עסקה ששחרור החטופים כולם הם השלב הראשון שלה. אף אחד מהאופוזיציה לא דחף להשמיד את האויב ולהביא את כל החטופים בבת אחת, אלא רק בתבוסתנות שמשרתת את האינטרסים של חמאס".

רגע, אתה מספר שצה"ל ידע איפה הם, שאתה נמצא בלחימה בעזה ויודע שאח שלך מתחת לאדמה, ולא יצאת מדעתך? למה לא נכנסו לחלץ אותם?

"כי אי אפשר היה. בקונסטלציה ההיא, זה היה מסכן את החיילים והחטופים. ובנוגע לשאלה הראשונה, אז לא, לא יצאתי מדעתי כי אני יודע את זה כבר שנתיים. רציתי לחלץ אותו כמה שיותר מהר. חבל שהקשיבו לי רק בסוף. לו היו מקשיבים מההתחלה, והיו עושים את הדברים ולא בגרירת רגליים, אולי זה היה נגמר אחרת".

למירן ביקורת רבה על הממשלה ועל העומד בראשה. הוא טוען שנתניהו היה צריך להתוות מדיניות וכל מי שלא הולך עם מדיניות זו צריך ללכת הביתה. בעיניו, היה צריך לפטר את היועמ"שית בשלב מוקדם וכך גם את הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש השב"כ הקודמים. "אי ההליכה של נתניהו בקו שהוא התווה גרמה לכולם לומר שהוא מורח את זה מסיבות פוליטיות. אני שמח שהוא התאפס".

מירן מספר על היחסים של פורום תקווה עם נתניהו, שידעו תהפוכות. לפני אחת מהעסקאות הראשונות תקפו משפחות הפורום את ראש הממשלה על העסקה החלקית ומאז, ולאורך חודשים ארוכים הוא סירב להפגש איתם. רעיון העסקה החלקית המשיך עד לפני חודשיים במה שכונה "מתווה ויטקוף". "אולי זה היה תרגיל אסטרטגי גאוני אבל בוא, שרפת לאנשים האלה חודשיים בתוך המנהרות. כל ההימורים האלה היו על הגב של החטופים".

היו רגעים בשנתיים האלה שאיבדת תקווה?

"מה פתאום. אם אני אאבד תקווה, איך אני יכול להלחם עליו? מה זאת אומרת? אני רוצה אותו חי כאן בארץ, אין דבר כזה לאבד תקווה".

לסיום, אחרי שנתיים של מאבק – הגשמת את המטרה. לפעמים אחרי שמגשימים חלום יש תחושת ריקנות. איפה אתה בתוך זה?

"לא יודע, יש לי מילואים עד סוף נובמבר ואחרי זה חזרה לעבודה, הפעם עם יותר מרץ".

מהמטה להשבת החטופים נמסר כי "המאבק להשבת החטופים שהוביל מטה המשפחות להחזרת החטופים מאז 8 באוקטובר הוא מאבק אנושי, מוסרי ולאומי - חוצה מחנות ודעות. מאז היום הראשון פעל המטה אך ורק למען מטרה אחת: להשיב את כל החטופים הביתה - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה.

"אסטרטגיית המטה ופעולותיו נבחרות בהצבעה דמוקרטית, כאשר לכל נציגי המשפחות יש זכות בחירה שווה. בני המשפחות ממגוון דעות, יישובים ורקעים חברו יחד למאבק נחוש ובלתי מפלג שלא נראה כמותו - מאבק שזכה לתמיכה ציבורית אדירה בארץ ובעולם, והיווה חלק מרכזי בהשגת שלושת ההסכמים להשבת החטופים.

"בהזדמנות זו חשוב לציין במיוחד את תרומתם של לישי ודני מירן, אשתו ואביו של עמרי, שהיו ועודם מעמודי התווך של המטה והמאבק. פעילותם היא דוגמה לדרך שבה פועל המטה - באחריות, באיפוק ובנחישות. המטה ימשיך לפעול עד שיושבו כל החטופים, ולא ייתן לאיש להסיט את תשומת הלב מהמטרה האחת והיחידה הזו".