רותי סטרום, אימו של איתן הורן מספרת הערב (רביעי) מבית החולים איכילוב על איתן, והשוני בין חזרתם של האחים: ״אנחנו מדברים על הכל ושומעים רק מה שאיתן רוצה לספר, הוא מספר קצת יותר ממה שסיפר יאיר בהתחלה - יאיר לא רצה לספר כדי לשמור על איתן. למשל, יש כמה דברים שאיתן סיפר ועדיין לא שמעתי אותם מיאיר״.
עוד היא מוסיפה: ״הוא מספר איפה הוא היה ולאן הוא עבר ושהיו פעמים שלא היה להם מים. אכלו מה שהיה, לפעמים נתנו להם דברים רקובים ולפעמים לא היה ממש אוכל״. היא ממשיכה: "כשיאיר חזר אמרו לנו לא לשאול שאלות ואני לא שואלת, אבל אם אני שומעת שהוא מספר משהו - אז אני שואלת בעדינות. למשל אני יודעת שהיו תקופות ארוכות בלי אוכל והיו תקופות עם מים מלוחים לשתייה, אבל אני לא מעמיקה בשאלות אלא מסתפקת במה שהוא מספר לי״.
על ההתאקלמות של איתן היא מספרת: ״אנחנו מעכלים את הסיטואציה כי אנחנו ביחד, אחד עם השני, וזה עוזר. גם כשהוא לא היה פה הייתי רגועה, כי הרגשתי שהם חוזרים - פה ושם אמרתי שאני מפחדת אבל זו הייתה ההרגשה שלי מהיום הראשון, ואמרתי שמפה אנחנו נעזור להם להיות יותר חזקים״.
רותי מדגישה - השמחה עדיין לא שלמה: ״המשפחות שמחות שקיבלו את היקרים שלנו בחזרה, ואני מודה לעם על כל העזרה שקיבלנו - אבל יש לנו עדיין חטופים חללים בעזה, ואני מבקשת מכולם להמשיך לתמוך בנו. אנו צריכים את כולם כולל כולם כאן״.
נדב אח של עמרי מירן מספר מבית החולים איכילוב: ״אנחנו הכי מאושרים בעולם, חווים הקלה ונחת. אני לא יודעת אם הוא מעכל שהוא פה, אבל מהמפגשים איתו הוא לגמרי נמצא פה ויודע בדיוק מה קורה מסביבו. גם בעזה הוא הבין את הסיטואציה שהוא היה בה והוא הפך את המצב שלו ליתרון - כי למרות שלא היו לו קלפים בסיטואציה, הוא ידע מה החוזקות שלו ושהוא חשוב לחוטפים, והוא התנהל כמי שלא יפגעו בו. למרות שכל רגע מישהו יכל ללחוץ על ההדק, הוא יודע שהוא יקר להם ושהם צריכים אותו״, הוא מסביר.
על התנאים מהשבי הוא מספר: ״לא היה לו בעיה של אוכל מהסיפורים כרגע״, אומר נדב. ״הוא התרחץ פעם בשבוע עם סבון וצחצח שיניים, לדעתי החליף יותר מברשות שיניים ממני בשנתיים האלה. בשבי השאלה הייתה באיזה אזור היית ועם אילו מחבלים - אבל הם כולם חלאות המין האנושי. הם פשוט שמרו על הנכסים שלהם לצורכי האינטרס שלהם״, הוא אומר ביחס לגישה שלהם אל אחיו החטוף.
נדב פונה במסר לעם ישראל: ״אחרי שמסיימים את האירוע הזה, אנחנו צריכים חישוב מסלול מחדש מבחינת איכות השיח שאנחנו מנהלים והחיבור בין המגזרים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית. צריך להבין איך מגשרים על פערים ולא מרחיקים אחד את השני, ומייצרים צבא עם ולא צבא של חלק מהעם, וחברה מאוחדת וחזקה״, הוא מסביר, ״אני מאמין שעוד נכונו לנו ימים קשים, וכוחנו באחדותנו״.
באשר לזמן שאחיו מבלה בבית החולים, נדב מספר: ״יש לו לו״ז פגישות, נותנים לו התראה מתי מגיעה שיננית או כל טיפול אחר, ויש פרקי זמן שהוא עם הבנות או איתנו - הוא בוחר מה לעשות בזמן הפנוי שלו, והכל לפי הרצונות שלו עם מי הוא רוצה לשבת״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו