התקשו לעצום עין, בחרו לאכול לבד בחדר: מה עבר על החטופים בלילה הראשון?

זהו היום הראשון (שלישי) שבו מתחילים 20 חטופים את חייהם החדשים בארץ. עדויות המשפחות והמבקרים מעלים כי רבים מהם התקשו לעצום עין בלילה וישנו רק כמה שעות.

אחרי 738 ימים של כאב: הרגעים שלהם חיכינו שנתיים >>>

"הם לא ממש ישנו, התקשו לעצום עין", סיפר אדם שביקר במחלקת השבים. לדבריו, "הם מוצפים רגשית, חלק מההורים היו איתם וישנו איתם בתוך החדר". אדם שביקר חטופים בבילינסון סיפר כי "הלילה עבר בצורה שקטה, לא היו תרחישי קיצון".

החזרה לארץ חושפת גם את הדינמיקה בין החטופים. כך, למשל, שורדי השבי אביתר דוד וגיא דלבוע דלאל, חברים הכי טובים מגיל שנה וחצי, מטופלים בבית החולים בילינסון ונמצאים הרבה זמן ביחד. לעומת זאת, אבינתן אור - שפורסם כי הוחזק לבד לאורך כל השבי - נמצא בעיקר עם משפחתו. הוא אף יצא לסיבוב קצר במדשאות בית החולים.

אחד המבקרים סיפר: "חלק מהחטופים נמצאים יחד כמו דבוקה, התחושה היא שכל החטופים מכירים את כולם, איכשהו. הם לא היו יחד בשבי, אבל מחוברים".

נזכיר שכאשר הגיעו לבילינסון התצפיתניות הן לא עזבו זו את זו, ואפילו חיכו לתצפיתנית החמישית אגם ברגר שהשתחררה אחריהן.

שורדי השבי אכלו הבוקר ארוחת בוקר יחד עם משפחתם, יש להם חדר אוכל נפרד, שבו לכל שורד ומשפחה יש שולחן קבוע ומותאם לגודל המשפחה. חלק מהשורדים בחרו לאכול עם בני משפחתם ויתר המשפחות, וחלק אחר מהם בחרו לאכול בחדר בפרטיות. ארוחת הבוקר כללה גבינות, פירות ומאפים מתוקים.

חלק מהמבקרים צופים שהחטופים יהיו בבית החולים לפחות שבועיים או שלושה, בדומה לשורדי השבי ששוחררו בינואר-פברואר. עם זאת, הדבר עדיין לא ידוע, וייתכן שהשהות תהיה ארוכה יותר לאור התקופה הארוכה יותר בשבי לעומת משוחררי הפעימה הקודמת. הכוונה היא לערוך את המעבר לחיים האמיתיים בהדרגה.