אלקנה בוחבוט (35) נחטף ממסיבת הנובה ברעים שם עבד. לאורך שהותו בשבי פורסמו ממנו מספר אותות חיים, בין אם מסרים ששלח באמצעות חטופים שחזרו או דרך סרטוני החמאס המזוויעים.
בסרטונים הוא נראה לצד החטוף יוסף חיים אוחנה והסביר שתשו כוחותיו. ארגון הטרור פרסם מספר סרטונים שלו בסמיכות. בסרטון נראה אלקנה זועק בבכי ומתחנן שיוציאו אותו מהשבי. בסרטונים אמר: "זו לא מלחמה פסיכולוגית. המלחמה הפסיכולוגית האמתית שלי זה אני עם עצמי, שאני כל בוקר קם בלי הבן שלי, בלי האישה שלי, זה שורט אותי". כשחזרו שורדי שבי הוא אף ביקש להקדיש לאשתו רבקה את השיר "לוחמת". מאז אשתו ובנו הקטן מתפללים שיחזור.
ראם, בנו של אלקנה, ציין את יום הולדתו החמישי בכיכר החטופים, זה היה יום הולדת שני שציין בלי אבא שלו. לאורך כל תקופת השבי של אלקנה רבקה בוחבוט, אשתו דיברה על הכאב של הילדים שאביהם נחטף, אך אלקנה לא השתחרר בעסקה הקודמת.
אמו של ראם ואשתו של אלקנה, רבקה בוחבוט, כתבה לו מכתב מרגש לרגל יום הולדתו החמישי: "מאז שהגעת, היית המלאך שלי על פני האדמה. אבא שלך לא איתנו היום בגוף, אבל הוא נוכח בנשמה - ברוח שמלטפת את מצחך, בשמש שמחממת את פניך, בחלום שבו הוא מופיע כדי לחבק אותך". במכתבה ביקשה ראם "לכבות את הנרות באמונה" ולהתפלל לחזרתו של אביו: "אני אהיה לצדך, כמו תמיד ואאמין בכל ליבי שיום יבוא ונחבק שוב את האיש שאוהב אותך מעבר לכל גבול".
ב-7 באוקטובר: כשאמא שלו ואשתו התקשרו אליו, הוא סיפר להן שהוא עוזר לפנות פצועים ושיגיע מיד לאחר מכן. השיחה האחרונה ביניהם הייתה ב-8:05 בבוקר, אז אמר אלקנה לאמו: "יש פה קצת בלגן, אני עוזר לפנות אנשים".
כשהזהירה אותו השיב: "אני מבטיח לך שאחזור הביתה". שעה לאחר מכן הטלפון שלו היה כבוי וב-10:00 הופץ לראשונה סרטון של חמאס ובו נראה אלקנה בעזה, פצוע בפניו, כפות, מוכה ומפוחד.
במשפחה מדברים על בחור טוב לב שרצה חיים מאושרים עברו משפחתו, ביקש לטייל בעולם ועבד קשה כדי לחסוך ולהתקדם. באחת מהופעותיה בכיכר החטופים סיפרה אשתו: "אלקנה חי, אבל סובל בתנאים לא אנושיים. אלקנה שלנו פייטר שעושה הכל כדי לחזור הביתה, אבל הוא לא יכול לבד. אתם התקווה האחרונה שלו ושלנו". היא הוסיפה: "הערב, למרות הקושי, אני עומדת כאן, איתכם בכיכר. כי המאבק השקט, המכבד, הסבלני שבחרנו בו - לא עזר. חיכינו, התפללנו, סבלנו - אבל די - עד כאן".
לאחר חזרתו מן השבי, אמו רוחמה על שובו של בנה: "זו המתנה הכי גדולה"