"הילדים שאלו מה עם אבא, אמרתי שאני לא יודעת": משפחת חיימי מקווה שגם טל ישוב

אלה חיימי, חושבת קיבוץ ניר יצחק שבעלה טל נרצח ב־7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה, מקווה לטוב, לסוף טוב. סוף שבו גופת בעלה המוגדר חלל חטוף תוחזר הביתה לקבורה ראויה, לסגירת מעגל לה ולארבעת הילדים.

"אני לא יודעת אם טל יחזור או לא, ומתי. יש בנו תקווה, יש אור ואני שמחה בשביל מי שכן חוזרים הביתה. בסוף אנחנו נאבקנו בשביל זה שנתיים. נאבקנו כדי להציל חיים".טל חיימי וליאור רודאיף, שני חברי כיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק, לחמו בעוז ב־7 באוקטובר בהגנה על הבית שלהם. שניהם נרצחו בידי מחבלי חמאס וגופותיהם נחטפו לעזה.

קיבוץ אחד, שני חטופים

"יש לנו הרבה מתח בקיבוץ ניר יצחק, זה קיבוץ שיש לו שני חטופים - טל וליאור. אמנם הפרש הגילאים ביניהם הוא לא קטן, אבל החיים הפגישו אותם לא מעט, והיו ביניהם הרבה שיתופי פעולה. הם היו מאוד מחוברים, טל וליאור, ממש עד הרגע האחרון. הם היו ביחד בכיתת הכוננות. הם היו בשער של הקיבוץ בקרב מול מחבלים, קרב שעוד ידובר ויסופר עליו לא מעט. הם נפלו ביחד ונחטפו ביחד, ואני מקווה ששניהם גם יחזרו ביחד", אומרת אלה.

"חזרנו לשמוע שקט"

אלה מספרת על ההודעה שהתקבלה על חתימת ההסכם ועל תגובת הילדים: "אני מתעוררת בבוקר ורואה את הדיווחים, קיבלנו גם הודעות רשמיות. דיברתי עם הקצין שמלווה אותנו. בבוקר הילדים קמו וסיפרתי להם שיש עסקה. שזה לא אומר בוודאות שזה יקרה, אבל שכן נחתמה עסקה. הם שאלו אם אבא חוזר. אמרתי להם שאני לא יכולה לדעת. הם שאלו אם המלחמה תסתיים ואמרתי להם שאני מקווה שכן.

"אי־הוודאות שלנו משתנה, היא משנה צורה. בימים שאחרי 7 באוקטובר זו היתה אי־הוודאות הכי קשה, החודשיים הראשונים היו הכי קשים, כי השאלות שעלו אצלי הן 'טל, מה איתך? אתה חי בכלל?'.

"עכשיו זו אי־הוודאות אם טל יחזור או לא, ואם כן, מתי הוא יחזור. ויכול להיות שאי־הוודאות שלנו תסתיים בקרוב ויכול להיות שגם לא.

"חזרנו לקיבוץ ניר יצחק, לבית שלנו, וכמה טוב לחזור הביתה. ובימים האחרונים יש שקט כמעט מוחלט וחזרנו לשמוע שקט.

"בבוקר שבו יהיה שחרור של חטופים אני אהיה כמו שהייתי כל הדרך, אני אהיה עם הילדים. איפה שהם נמצאים - שם אני נמצאת".