הנתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם כמחצית מבנות הזוג הנשואות למשרתי מילואים דיווחו כי הקשר הזוגי נפגע במהלך המלחמה לא מפתיעים ותואמים נתונים דומים שעלו אצלנו.
אלא שהנתונים האלו לא מספרים את כל התמונה. ההשלכות של מילואים ארוכים ומתמשכים, של פרידה חוזרת ונשנית לכמה חודשים בין הורים לילדים, בין בני זוג, מייצרת ריחוק וקושי אמיתי בחזרה הביתה.
בשיתוף פעולה עם עמותות נוספות, אנחנו פוגשים מקרוב את המחיר הכבד השמשפחות משלמות.
מילואמניקים שחוזרים אחרים, בשל הלחימה המתמשכת, והקושי הגדול שלהם לההסתגל חזרה לחיים זוגיים, מקרים של פוסט טראומה שבהם לעיתים המילואמניק מתקשה לתפקד בזוגיות ובאבהות, והאישה נשארת לבד גם כשהוא רשמית בבית.
ונושא שלא מדובר כל כך, ישנם מקרים של אלימות במשפחה, גברים שהם אנשים מקסימים, בלתי אלימים בעליל, שהלחימה המתמשכת משנה אותם.
האמת צריכה להאמר. לחימה מתמשכת משפיעה על הנפש , ולנפש לוקח זמן לחזור לעצמה, לאדם לוקח זמן להתרגל לחזרה לשגרה. יש כאלו שעושים זאת בהצלחה גדולה יות ויש כאלה שפחות. והמחיר המשפחתי כבד מנשוא.
זאת לא רק הזוגיות, אלא גם ההורות. ילדים ובני נוער שלא מצליחים לקבל את התמיכה המספקת מההורים. להעדרות הארוכה יש מחיר כבד, והילדים משלמים אותו.
העניין הוא שמעבר לקושי של המשפחות הספציפיות האלו, צריך להבין את המחיר שאנו משלמים כחברה. למה? כי המשפחות האלו מחזיקות על הגב שלהן את מדינת ישראל. לא רק בבטחון, אלא בכל התחומים. בפועל.
אלו הרופאים והרופאות שלנו, מורים ומורות, אחים ואחיות, עובדים ועובדות סוציאלים, בעלי עסקים קטנים וגדולים, עובדי ועובדות הייטק. הקטר של המשק והכלכלה. העסקים הקורסים, העובדים שמאבדים שנות קידום, הסטודנטים שמאבדים שנות לימודים ומחקר, המחיר של האבדן הזה מצטבר לכדי מחיר כבד עבור הכלכלה והמשק של מדינת ישראל.
אם הציבור הזה לא יצליח להחזיק מעמד ויפגע באופן קשה מיד- כולנו נשלם את המחיר לאורך עשור ויותר. לכן נדרשים שני צעדים. האחד: גיוס של הציבור החרדי להורדת העומס מהמשרתים
והשני, מענה נרחב של מדינת ישראל לצרכים של משפחות המילואים.
הכותבת היא מנכ"לית מייסדת של העוגן למשפחות המילואים להתנדבות ולסיוע למשפחות המילואים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו