"בלי לחשוב פעמיים": מנהל בית ספר מגדרה הציל חיים - ופגש בזירה את תלמידותיו

משה מור, מנהל בית הספר "דרכא רות" בגדרה, נסע בשבוע שעבר מביתו ברחובות לחדר הכושר בו הוא מתאמן כשבדרך הוא נקלע לזירת תאונת דרכים קשה. "הייתי רגע לפני הפניה הסופית לחניית חדר הכושר, ופתאום, כשעמדתי ברמזור, ראיתי מול עיניי רכב שנכנס ברוכב אופניים בן כ-90. מחזה קשה: האיש הוטח לאוויר, שכב על הכביש, והאופניים התפרקו לרסיסים" הוא מספר.

מור, איש צבא לשעבר, לא חשב פעמיים וניגש לתת טיפול ראשוני מציל חיים. בעודו מכין את הפצוע לפינוי רפואי הוא התקשר למוקד מד"א והזעיק ניידת טיפול נמרץ. "בלי לחשוב פעמיים עצרתי את הרכב וניגשתי לעזור. הפעלתי את מה שלמדתי בצבא - כמג"ד הנדסה וסגן מפקד חטיבה בג'נין נפגשתי אותי עם מקרים דומים בעבר, מה שהכין אותי למקרים מסוג אלה. עצרתי נהגים אחרים, סגרתי את הכביש, נתתי הנחיות, ניסיתי להרגיע את הפצוע ודיברתי במקביל עם מד״א. כעבור דקות הגיע רכב של איחוד הצלה. יחד חיברנו את צווארון ההגנה והכנו את הפצוע לקראת הגעת האמבולנס. ואז, בתוך כל המתח, יצאו מהרכב שתי דמויות מוכרות – תלמידות שלנו, שירה קיסרי וקסניה שפלב מגדרה, מתנדבות מד״א. לא האמנתי למראה עיניי. הלב שלי התמלא גאווה. חיבקתי אותן ואמרתי: 'אתן ההוכחה שכל מה שאנחנו מאמינים בו בבית הספר – חינוך לערכים, להתנדבות ולמצוינות - הופך למציאות חיה'".

שתי תלמידתיו של משה מור, עולות לכיתה יא' ולומדות במגמת ביורפואה הייחודית לבית הספר. "בבית הספר שלנו פועלת כיתת מופת למצטיינים בה לומדים תלמידות ותלמידים לימודי קדם – רפואה. היה מרגש לראות את התלמידות מממשות הלכה למעשה את החומר אותו הן לומדות בבית הספר – בשטח, כדי להציל חיים", סיפר ל"ישראל היום" המנהל המרוגש.

שוחחנו גם עם שתי תלמידותיו של משה מור, לשמוע מהן גם על האירוע. שירה קיסרי, מספרת כי "היינו בדרך לאירוע אחר, פחות דחוף ופתאום קראו לנו לטפל בתאונת דרכים קשה. בצד הכביש שכב פצוע, ולידו ראינו מראה מפתיע ומרגש – המנהל שלנו, נמצא שם, מטפל בו במסירות. לא יכולתי שלא להיות מופתעת: מה הסיכוי לראות את המנהל שלנו, בגדרה, מציל חיים של אדם אחר. זה היה מרשים לראות את המנהל שלנו בשטח, נרתם לעזור, מדריך ומכוון את כולם. זה היה שיעור חי יותר מכל מה שלמדנו בכיתה".

קסניה שפלב, מוסיפה ומספרת כי "ביחד הענקנו טיפול מציל חיים, ולאחר ייצוב הפצוע פיננו אותו לטיפול נמרץ בבית החולים. אנחנו תלמידות במגמת ביו־רפואה בבית הספר. אמנם המגמה מלמדת אותנו לעומק על גוף האדם – על מערכות ותהליכים – אבל גם על מצבי חירום כמו הלם או זעזוע מוח. הידע הזה נתן לנו ביטחון לדעת מה קורה לפצוע".

שירה קיסרי הוסיפה ואמרה כי "אני באמת מאמינה שכל אחד צריך להתנדב. זו לא סתם חוויה – זו שליחות שיכולה להציל חיים. לפעמים אנשים מתייחסים לזה כאל משהו שולי, אבל עבור מי ששוכב פצוע, זה כל עולמו".

קסניה שפלב, סיכמה ואמרה: "ההתרגשות לראות את המנהל שלנו בשטח, מעורב באופן כל כך אישי, הייתה עצומה. ידענו עד כמה המנהל שלנו בן אדם טוב – אבל לא ידענו עד כמה".

"שיעור של גאווה אמיתית"

משה מור, מספר כי הוא המשיך לברר מאוחר יותר מה שלומו של הפצוע. לדבריו "מאז האירוע ניסיתי לברר מה מצבו של הרוכב. הבנתי שהוא סבל מאובדן זיכרון ואינו זוכר מה קרה לו. באירוע עצמו היה לנו קשה להבין את הזהות שלו בגלל אובדן הזיכרון. אבל בעיני, הסיפור הזה גדול הרבה יותר מאדם אחד. דווקא בתקופה של פילוג ושסעים, הדרך שלנו כחברה לעמוד יחד היא דרך נתינה, תרומה לקהילה ועשייה משמעותית. זה מתחיל בבתי הספר, בחינוך הנוער שלנו לערבות הדדית ולשירות משמעותי – וממשיך בחיי היום־יום, בכל מקום שבו צריך אותנו. והבנות – שירה וקסניה – נתנו לי שיעור של גאווה אמיתית. במקום לבלות בחוף הים בחופש הגדול, הן בוחרות כל יום מחדש להיות שם, בשטח, להציל חיים. באותו רגע הרגשתי אבא גאה. הן אולי לא בנותיי, אבל בהחלט תלמידות שמייצגות את כל מה שאנחנו מאמינים בו: נתינה, התנדבות ומצוינות".

בנוסף הוא אמר כי "אמנם שנת הלימודים עוד לא החלה, אולם כאיש חינוך אני מרגיש שהעברתי מסר לתלמידות שלי. למרות המפגש המרגש היה לנו חשוב לוודא כי הפצוע מגיע לבית החולים להמשך טיפול ובהמשך נגיע לבקר אותו לראות שהוא מחלים. אאחל לכלל תלמידי גדרה שנת לימודים פורייה ושקטה".

סהר פינטו, ראש המועצה המקומית גדרה, בירך את משה: "דרכא רות עברה בשנה האחרונה מהפכה של ממש: בתשתיות בית הספר, באיכות הצוות החינוכי ובתכנית הלימודים. משה מוביל את בית הספר לגבהים חדשים. שתהיה שנת לימודים טובה".