על משט המשפחות לעזה שיצא הבוקר (חמישי) לדרכו מהמרינה באשקלון לכיוון חופי עזה היו גם קובי אהל, אביו של אלון אהל ויעל אדר, אימו של תמיר אדר ז"ל.
"אנחנו כבר חוששים הרבה מאוד זמן. אנחנו חיים בפחד וחרדה מהיום שאלון נחטף. אני רוצה לקוות ולהאמין שגם היום, אחרי שהקבינט תתכנס, ההחלטה תהיה בסופו של דבר להציל את החיים של אלון ושל החטופים", אמר קובי אביו של אלון ל"ישראל היום" בסיום המשט.
"אני מבין ואני חושב שכולנו כבר יודעים שהדרך להציל את החיים של אלון ושל כל החטופים, להחזיר אותו לטיפול רפואי, זה בדרך של עסקה. יכול להיות שהתמהיל צריך להיות כוח צבאי כזה או אחר, אבל בסופו של דבר, ממה שאנחנו יודעים, וגם ממה שאנחנו רואים במהלך חמשת החודשים האחרונים מאז העסקה האחרונה שהתבצעה, שאפשר יהיה להציל את החיים של אלון רק בעסקה, אנחנו היום יודעים שאלון פצוע. אלון נמצא בתנאי שבי קשים ביותר. ארבעים מטר מנהרה מתחת לאדמה, עם פציעה בעין שגרמה לו לאבד את הראייה בעין ימין, עם רסיסים בגוף, קשור בשלשלאות, מורעב".
"יצאנו לים בשביל לנסות לזעוק את הזעקה. אנחנו עושים הכול. אנחנו לא יודעים מה פיזית יעזור, אבל אנחנו נעשה הכול. שהזעקה שלנו, זו הזעקה של אלון. אלון זועק מהמנהרה, אני זועק את הזעקה של אלון, אני אבא של אלון, אבל אני נפגש בכל הארץ עם אזרחים, ואני מבין שכולם נמצאים היום במקום שבאים ואומרים, חייבים להציל את החיים שלהם. אני בקשר עם השרים, אני רוצה להאמין שהם גם נמצאים במקום שהעסקה היא זאת הדרך שתביא לחילוץ שלהם. אני חושב שאלון והחטופים מספיק חשובים לנו כאזרחים ולמדינה על מנת שיצילו אותם".
"שיהיה מקום שהבן יידע - אבא נמצא כאן"
"הזעקה היא להביא לסיום האירוע הזה, שבבוקר 7 באוקטובר נחטפו בו מעל 250 אנשים", אמרה אימו של תמיר אדר ז"ל, עם סיום המשט וחזרתו למרינה באשקלון. "תמיר הוא אחד מהם, הוא נחטף בדיוק כמו שנחטפו החיים, כל חטאו שהוא נפצע ולא שרד את הפציעה. לכן הדיון הוא לא על 20 החטופים שבחיים, הדיון הוא על 50. 49 חטופים וחטופה אחת שעוד נותרה שם".
"כמובן יש את החיים, שראינו את התמונות המזוויעות, הקשות, וזה מרוץ נגד הזמן, ומעט חמלה חייבת להתעורר בפני כל מי שרואה את התמונות האלו, בטח בפני מקבלי ההחלטות, להשיב ולעשות הסכם לפני שהם יאבדו את חייהם. אנחנו זועקים להשיב את בנינו לפני שחלילה לעולם לא ימצאו אותם".
לתמיר יש שני ילדים, איך הם מתמודדים בשנתיים האלו?
"אנחנו מנסים לתת להם שגרת חיים וכביכול נורמליות. זה התפקיד שלנו לאפשר להם לגדול בעולם שלילדות יש משמעות. מצד שני, בוודאי שהם שואלים על אבא, מתי ישיבו את אבא. הבן שלו שואל עליו המון ונורא מחכה לו. גם אם בסוף הוא יקבל אותו בארון, יהיה לו מקום לעלות אליו".
"יהיה מקום שהוא יידע, אבא נמצא כאן. וזה נשלל מתמיר, זה נשלל ממני, וזה נשלל גם מהילדים הקטנים שלו, שהם בעצמם עברו טבח ותופת. ומעט תיקון שמגיע להם - זה לסגור את הפרק הזה גם בעבורם ובעבור כל משפחות החטופים. למשפחות החללים זה הבאה לקבורה בלי חיבוק. סוף עצוב, אבל גם סוף עצוב חייב שיהיה סוף".
משפחות החטופים יצאו היום (חמישי) במשט מחאה תחת השם "שייטת 50" מהמרינה באשקלון לכיוון הגבול הימי עם עזה. המשט כלל 11 כלי שיט ו-20 בני משפחות במסע של כשעתיים, במטרה להתקרב לאהוביהם השבויים ולהשמיע זעקה דחופה לשחרורם.
המשפחות קראו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל לפעול "לפני שיהיה מאוחר מידי" תוך שהן מתנגדות לכיבוש הרצועה מחשש לסכנת החטופים. "השבת כל 50 החטופים הביתה - זאת תמונת הניצחון הישראלי היחידה", אמרו המשפחות.