מה רואים כשלא רואים? | עיוור ליום אחד
עיוורים רבים בישראל נאבקים לעבוד ולהשתלב בקהילה, אך נתקלים בחומות ביורוקרטיה • כתבנו ולרי אורטנברג התלווה לעו"ד גיא אקוקה, מ"המרכז לעיוור בישראל" - כשהוא עוטה כיסוי עיניים על מנת להרגיש כיצד נראה יום בחיי
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"תתלווה לאדם עיוור, תעטה כיסוי עיניים ותיפרד מחוש הראייה לזמן מה". זו ההקדמה שקיבלתי לקראת הכתבה שאתם קוראים ברגעים אלה לציון ה"בליינד דיי", יום המודעות וההזדהות עם קהילת לקויי הראייה בישראל.
מודה, ואולי זה חריג להודות בפחד אישי כל כך בעיתון הנקרא במדינה, הכתבה היא גם הזדמנות להתמודד עם פחד ענק שלי - לאבד את הראייה.
אני נפגש עם עו''ד גיא אקוקה, העוסק בדיני מוגבלות ומתנדב ב''מרכז לעיוור בישראל'', ונחשף לאדם שלא חדל לעבוד ומטפל בעשרות פניות ביום במסירות רבה מתוך שליחות אמיתית.
"יש הרבה מקרים לא צודקים, לא רק גמלאות וקצבאות", מסביר גיא, "אנשים לא אומרים 'קיבלתי כסף - סבבה'. נכון שכסף חשוב, אבל הם רוצים לצאת מהבית, לעבוד ולהשתלב בקהילה זו בעיה שצריך לפתור".
אני מניח שאתה נתקל באנשים שמאבדים את הראייה ואומרים "אין לי מושג מה לעשות עכשיו".
"הם נכנסים ל'כל זכות' וחושבים שזה מספיק - עד שהם נתקלים בחומת הביורוקרטיה. צריך ללוות אותם מההתחלה, מהטופס הבסיסי ביותר, כי פקיד השומה לא יבין מה רוצים ממנו".
אט־אט נחשפת הגדולה של גיא ו"המרכז לעיוור בישראל", ארגון ללא מטרות רווח שנותן קול לאוכלוסייה שהמדינה, באופן אירוני, לא רואה. לא מדובר רק בייעוץ ובהכוונה משפטית, הארגון מספק מגוון שירותים: ממדור המספק צעצועים ומוצרי פנאי מונגשים ועד חדרון עם גאדג'טים המנגישים את עולם הספרות והעיתונות.
בפני עיוור לא תשים מכשול
ועכשיו נשאלת השאלה: מה קורה כאשר אדם מגושם מטבעו עוטה כיסוי עיניים? מדובר במשהו המשול לטנדר שגורר מרכבה חסרת גלגל.
גיא מוביל בביטחון, בזמן שאני, מכוסה עיניים ומחזיק את ידו, מאבד כל התמצאות במרחב. הדבר ממחיש עד כמה המדרכות תלולות ולמעשה עד כמה הסביבה לא חברותית לאדם העיוור. לא מדובר רק במכשולים פיזיים - הצפירות והצעקות מכל עבר מדגישות את העולם הרועש של לקויי הראייה.
תלוי בכריזה ובמזל, גיא מתנייד בשני אוטובוסים. "קורה שאני מגיע לבני ברק בטעות", הוא מספר לאחר שאנחנו מתיישבים באוטובוס.
התיישבת פעם על מישהו?
"כן!" גיא עונה, מחייך. "אני שם רגל להרגיש אם פנוי, לפעמים זה לא מצליח". אנחנו יורדים בתחנה הראשונה, הכתב כמעט מוצא את נפילתו בגלל בור במדרכה. למזלי, סופר־גיא קולט את הסיטואציה ומושיט יד. אוטובוס נוסף מביא אותנו בסמוך לבית הספר שבו לומדות בנותיו, הוא מחזיר אותן הביתה בסוף כל יום ולאחר מכן ממשיך בעבודתו הבלתי פוסקת.
"תעצמו את העיניים - ותראו!" זה הסלוגן של ה"בליינד דיי" - נסו לעצום את העיניים, להתנייד במרחב, זה שאתם בטוחים שאתם מכירים בעיניים עצומות. פתאום תבינו שמדובר בעולם שונה לגמרי.
ה"בליינד דיי'' הוא הזדמנות להזדהות, להבין ולקוות שהמאבק שמנהלים ''המרכז לעיוור בישראל'' ועו''ד גיא אקוקה הוא כזה שכולנו צריכים לעמוד מאחוריו, לאחוז בידיהם ולתת להם להוביל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו