הוועדה לביקורת המדינה בנושא רף הגיוס למשטרה והתערבות פוליטית במינויים הובילה להתנגשות חזיתית בין בין ח”כ טלי גוטליב לח”כ מירב בן ארי. לפני סיום גוטליב האשימה כי בן ארי מקיימת את הדיון כ”דיון מנגח” וזעמה על כך שבן ארי מצטטת פוסט שכתבה רב-פקד לי פרל-בהירי, קצינת משטרה שפרשה לאחרונה בו העבירה ביקורת חריפה על התנהלות הארגון תחת השר בן גביר.
“מצחיק אותי שאת מצטטת פוסט קצינה שישבה ושתקה 30 שנה איזה אמיצה היא”, בן ארי לא נשארה חייבת והוציאה את גוטליב מהדיון לא לפני שהאחרונה צעקה לעברה “את פה יו”ר ועדה בגלל שבן גביר מינה את הבן של ח”כ מיקי לוי”. לוי נעדר מהדיון אך זכה לגיבוי מצידה של חברת סיעתו “הבן של מיקי היה בשב”ס שנים אל תשתמשי בשמו בושה וחרפה”
עוד לפני כן, היה דיון סוער ועירני. עימות פרץ גם בין מנכ”לית מכון זולת לבין ראש האגף למשאבי אנוש במשטרה בשאלה האם רף הגיוס למשטרה שונמך דבר המשפיע על איכות השוטרים המתגייסים. “לא נכון” הבהירה ראשת האגף ניצב אלונה שושן, “לא שינינו תנאי סף. זה שאת אומרת דבר כזה אני לא אוכל להביא שוטרים טובים.
בסוף אני צריכה גאווה ארגונית יש לנו שוטרים מצויינים זה אותם שוטרים שלחמו ב-7 באוקטובר. לא הורדנו תנאי סף אני לא מוכנה שיגידו את זה. אנחנו מגייסים אנשים טובים, שוטרים לא מתאימים לא נשארים. זה לא בסדר להגיד את זה” אמרה בתגובה לדבריה של מנכ”לית זולת על כך שרף הגיוס למשטרה הונמך.
בדיון - כמו בדיון הקודם - סתרה ניצב שושן את הפרסומים האחרונים בהם נטען שרף המיונים של אזרחים המבקשים להתגייס למשטרה שונמך וכי הליכי המינוי במשטרה נגועים בשיקולים פוליטיים. “מרבית המינויים נעשים לפי הספר” אמרה “מי שאומר שהורדנו את רף הגיוס פוגע ביכולת לגייס שוטרים”.
כאמור ברקע הדיון עומדים פרסומים עיתונאים שחלקם נשען על מכון זולת והמכון הישראלי לדמוקרטיה על כך שהשר לבטחון לאומי איתמר בן גביר מתערב במינויים. “הוא ממנה קצינים ומצטלם איתם, הקדנציה של בן גביר עולה בחיי אדם, הוא מתהדר במינוי קצינים ומצטלם איתם, תודה לאל בקרוב הוא יעזוב את המשרד".
העירה ח”כ מירב בן ארי שניהלה את הדיון. מנכ”לית מכון זולת חזרה על הטענה לפיה לבן גביר יש השפעה ישירה על הקצינים שהוא ממנה תוך שהוא עוקף את הדרג המקצועי ואת המפכ״ל. מנכ”לית מכון זולת עינת עובדיה ונציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה חזרו על טיעוניהם בדבר השלכות שיש כתוצאה מהתערבות הדרג הפוליטי על האופן שבו המשטרה פועלת באופן אלים נגד המחאות במטרה לדכא את המחאה בישראל, ובהקשר זה מתבקשת לטענתן, בחינה של האופן שבו מונו קצינים על ידי השר. בהקשר זה הוזכר כי בחודש שעבר ביטל בית משפט המחוזי את החלטתו של בן גביר לקדם את רפ”ק מאיר סוויסה לדרגת סגן ניצב ואף קבע שיש לבטל את מינויו למפקד תחנת משטרת תל אביב דרום. בן גביר טען בתגובה כי "סוויסה הוא קצין משטרה מוכשר ומוערך שנפל קורבן למערכת משפט שעסוקה בסיכול מתמיד של מימוש מדיניות הממשלה"
ניצב שושן השיבה “בד”כ אין מינויים חריגים אבל בסמכותו של המפכל להמליץ על דעתו לקדם קצינים בדרגת סגן ניצב ומעלה גם אם הם אינם עונים לדרישות הנוהל”. היא הבהירה כי מדובר במספר מועט של קצינים כאלה שסיימו את פרק זמנם בתפקיד או שלא נמצאו לתפקיד מסוים מועמדים מתאימים. חבר הכנסת יואב סגלוביץ’ לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה תהה האם מדובר גם בקצינים ללא כישורים ועל כך השיבה ניצב שושן “מרבית המינוים נעשים לפי הספר. החריג זה פרומיל”.
בדיון התברר כי מידי חודש מגישים כ-9000 אזרחים בקשות להתגייס למשטרה ומתקבלים בין 200 ל-300. “כל חתימה שלי על אזרח שרוצה להתגייס להיות שוטר נעשית בחרדת קודש” הגישה ראש חטיבת גיוס ושימור כוח אדם באגף. הדיון עסק גם סביב הקשיים שבפניהם ניצבת המשטרה בכל הקשור לגיוס ושימור שוטרים במחוזות ירושלים ותל אביב. “עשינו כמה מהלכים” השיבה ראשת האגף , “יצרנו מסלולים דיפרנציאלים לשוטרים כולל מתן שכר יותר גבוה הטבות ותגמולים יותר גבוהים”. בדיון הסתבר כי בתל אביב חסרים כ-400 שוטרים ובתחנות המשטרה קיים פער של 2400 שוטרים.
ראש האגף לא נותרה אדישה לטענות ולרמזים על כך שהשר לבטחון לאומי מעורב בתהליך קידום קצינים במשטרה ואמר “אני שומעת את הדברים שנאמרים והדאגה לחוסנה של המשטרה. אני חייבת לומר שהתהליכים שאנחנו אמונים עליהם על שמירת איכות השוטרים ושמירת של כל כללי המיון והקידום אנחנו אחראים על זה ועושים את זה על פי אמות מידה ובחשיבה מקצועית כדי להגביר את האמון בתהליך שמייצר קידום מקצועי עוד לפני שזה מגיע לשר לבטחון לאומי לחתימה. הכל נעשה בצורה שקופה ומקצועית עד רמת המפכ”ל כולל”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו