חלוץ האימונותרפיה בישראל: פרופ' זליג אשחר הלך לעולמו

פרופ' זליג אשחר, חתן פרס ישראל וחלוץ האימונותרפיה בישראל, נפטר בגיל 84. אשחר, שהיה ראש תחום המחקר האימונולוגי בבית החולים איכילוב, פרץ דרך בתחום האימונותרפיה בישראל. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ושישה נכדים.

זליג אשחר היה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ההנדסה הגנטית של תאי מערכת החיסון. מחקריו תרמו רבות להבנת פעילותה של מערכת החיסון, במצב רגיל ובהתמודדות עם מחלות קשות. עבודותיו של אשחר תרמו רבות לביסוסה של תשתית המחקר והפיתוח בתחום האימונולוגיה בישראל, והעמידו אותה בחזית המחקר העולמית.

אשחר גדל ברחובות, שם למד בבית הספר העממי בית חינוך ובבית הספר תיכון מאוחד רחובות. בסיום לימודיו התגייס לצה"ל והצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ יד מרדכי. שנה לאחר סיום השירות הצבאי, לאחר שאסיפת הקיבוץ דחתה את בקשתו להירשם ללימודים באוניברסיטה, הוא עזב את הקיבוץ ונרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם השלים את התואר השני בביוכימיה. במלחמת ששת הימים לחם במסגרת גדוד הנח"ל המוצנח בבקעת הירדן וברמת הגולן.

אשחר קיבל תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע בשנת 1969 בהדרכתם של פרופ' מיכאל סלע ופרופ' דוד גבעול. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, במחלקה לאימונולוגיה בראשותו של פרופ' ברוך בנאסרף, לימים חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

בשנת 1976 חזר לישראל והצטרף לסגל האקדמי של מכון ויצמן כראש קבוצת מחקר במחלקה לאימונולוגיה כימית. בסוף שנות ה-80, פיתח שיטה לטיפול ב-HIV נגד לוקמיה, על ידי הינדוסם של תאי לימפוציט T בשיטות שונות של הנדסה גנטית, כך שיצוידו בקולטנים ספציפיים שיאפשרו להם להרוג תאי מטרה סרטניים ספציפיים.

המרכז הרפואי איכילוב ספדו לו: "בצער עמוק אנחנו באיכילוב נפרדים מפרופ’ זליג אשחר ז”ל – מדען פורץ דרך, חתן פרס ישראל, ומי שכיהן כראש תחום המחקר האימונולוגי באיכילוב. פרופ’ אשחר היה מהאבות של תרפיית CAR T, מהפכה של ממש בתחום חקר הסרטן, שהעניקה תקווה חדשה וחיים לאינספור מטופלים ברחבי העולם. בזכותו, ישראל הפכה למובילה עולמית בתחום האימונותרפיה, ומטופלים שלא הייתה להם תקווה – קיבלו סיכוי חדש".

עוד כתבו מהמרכז הרפואי: "מעבר להשגיו המדעיים חסרי התקדים, פרופ’ אשחר היה מורה דרך, מנטור ודמות אנושית יוצאת דופן – מסור לתלמידיו, לקולגות שלו ולמדע. רוחו ומורשתו ימשיכו להוות השראה לדורות של חוקרים ומטפלים. אנחנו שולחים תנחומים מעומק הלב למשפחתו, לאהוביו, ולכל שותפיו לעשייה המדעית והקלינית. יהי זכרו ברוך – ואור לדרכם של אלה שמבקשים לשנות את העולם דרך המדע והרפואה".