״השבת השחורה השאירה בי צלקות״: כמעט נחטפה ב-7.10, ומספרת על רגעי האימה

בבוקר 7 באוקטובר חזרה צעירה מבילוי לילי עם בן זוגה בדרום ונקלעה למארבי מחבלים, במהלכם נפצע בן זוגה והיא עצמה כמעט ונחטפה.

בעקבות המקרה, ת' בת ה-23 מנתיבות, הוכרה לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעת פעולות איבה בדרגת נכות משמעותית של 40%. זאת, בשל שרשרת אירועים טראומטיים שאותם חוותה באותה שבת שחורה, בטבח מחבלי החמאס בתושבי עוטף עזה.

הרגע שבו הכל התחיל

ב-7 באוקטובר, בשעות הבוקר המוקדמות ת' מספרת שיצאה עם בן זוגה מבילוי לילי במועדון בבאר שבע, לכיוון בית הוריה שבמושב בעוטף.

דקות ספורות לאחר תחילת הנסיעה, החלו להישמע אזעקות לצד מתקפת טילים על מדינת ישראל. ת׳ סיפרה בעבר כי בן הזוג הפציר בה לעצור בצד הדרך ולהמתין, אך היא שכנעה אותו להמשיך בנסיעה למחוז חפצם. עד מהרה הפכה נסיעתם למסע הישרדות.

כשהגיעו סמוך לפארק אשכול, פתחו מחבלי חמאס בירי כבד לעבר רכבם של בני הזוג מטנדר חולף. למרות הירי המסיבי והנזקים לרכב, הצליחו השניים להימלט מהמקום. במהלך הבריחה הם הבחינו בגופות מוטלות בצידי הדרך, וכאשר הגיעו לצומת מבטחים, מצאו את עצמם מול מחסום נוסף של מחבלים - שלדבריהם ירו לעברם שוב.

בשלב זה, עורכת דינה של הצעירה מספרת כי מחבלים ניסו לחטוף אותה מהרכב, אך בן זוגה נאבק בהם ונורה ברגליו. הוא נפצע באורח בינוני.

תוך כדי צרחות, בכי ופאניקה מוחלטת, ברחו השניים מהמקום ברכבם עד לצומת פתחת שלום, שם פגשו לראשונה בחיילי צה"ל שהציעו לפנותם למוצב סופה לטיפול רפואי. איש מהם לא ידע באותו הזמן כי מוצב זה כבר נכבש למעשה על ידי מחבלי החמאס. בהגיעם למוצב, עורכת הדין מתארת כי החלו המחבלים לירות לעברם באש כבדה.

״הג'יפ הצבאי בו התניידו כבה ולא הצליח להניע. החיילים במקום החביאו את בני הזוג בתוך הג'יפ הפגוע, ושם הסתתרו השניים במשך שעות ארוכות - תחת אש בלתי פוסקת של ירי ואר.פי.ג'י, כאשר סביבם נשמעות זעקות של חיילים פצועים וגוססים״.

רק לאחר שעות ארוכות חולצו השניים באמצעות מסוק של יחידת 669 לבית החולים סורוקה.
זמן קצר לאחר האירועים הקשים, נפרדו בני הזוג.

בדיעבד, הצעירה מספרת כי הפרידה החריפה מאוד את המשבר הנפשי העמוק שלה, והיא התקשתה לחזור לתפקוד עצמאי. ״בשבועות שאחרי האירוע, החלה ת' לסבול מפלאשבקים מטרידים, הזעת יתר וסיוטים. היא התקשתה להתייצב ולמצוא מקום קבוע ובטוח להתגורר בו, ונאלצה לנדוד בין בתי חברים, בעוד הוריה פונו לאילת. מצבה הנפשי המשיך להתדרדר, והיא שקעה לדיכאון עמוק, תחושת אשמה, חוסר אונים ותחושת חוסר משמעות בחייה. עקב מצבה הנפשי המתדרדר החלה הצעירה לעשן באופן אינטנסיבי״.

המשך המתיחות הביטחונית, כולל מתקפות טילים מתמשכות במהלך שנת 2024, הובילו להחרפה נוספת במצבה. ״הצעירה החלה חווה חרדות קשות ודמיונות, לצד תסמינים פסיכוטיים קלים. היא טופלה בתרופות רבות, בהן פאקסיל, סרוקוול, לוריוון, אתיפרקס ובודנורמין, אך לעיתים התקשתה להתמיד בטיפול התרופתי. לצד הפגיעה הנפשית, התפתחה אצל ת' פגיעה פיזית קשה שהתבטאה בכאבים מפושטים בכל גופה, נימול בידיים, כאבים בצוואר ובברכיים, וחריקת שיניים חמורה בלילות. בשנת 2024, לאחר בדיקות מקיפות, אובחנה ת' כסובלת מפיברומיאלגיה חמורה, מחלה הגורמת לכאבים כרוניים ותשישות קשה״, עורכת דינה מתארת.

״בדיקות חוזרות במהלך השנים 2024 ותחילת 2025 אישרו שוב ושוב את חומרת המחלה ואת השפעתה על איכות חייה של ת'. היא סבלה מכאב יומיומי קשה, מצב רוח דיכאוני מתמשך, ואושפזה מספר פעמים בעקבות התקפי כאב חריפים שהצריכו טיפול רפואי ממוקד״.

לאחר מספר שבועות, פנתה הצעירה לעורכת הדין, מיכאלה דימרץ מנתיבות, המתמחה במימוש זכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי ומיצוי זכויות לנפגעי פעולות איבה. עו"ד דימרץ פנתה בשמה לביטוח הלאומי, על מנת שיכיר בה כנפגעת איבה - והיא זומנה לוועדה רפואית בעניינה.

בוועדה הרפואית שהתכנסה במאי 2024, נקבעה לצעירה דרגת נכות זמנית משמעותית בשיעור של 40% למשך כעשרה חודשים.

בשל אי שיפור מתמשך במצבה, התקיימה בחודש אפריל 2025 ועדה רפואית נוספת בעניינה, ללא נוכחותה, במסגרתה הוחלט להאריך את ההכרה בה בדרגת הנכות הזמנית עד סוף נובמבר 2025. לדברי עו"ד דימרץ, הצעירה החלה מקבלת, החל מ-7 באוקטובר 2023, תגמולים חודשיים בסך 12,000 שקלים מהביטוח הלאומי בשל נכותה המשמעותית - 5,000 ש״ח עבור הנכות ו-7,000 ש״ח עבור התט״ר (תגמול טיפול רפואי).

הנכויות שנקבעו לה הן זמניות, ובהמשך עתידה להתכנס ועדה רפואית נוספת, על מנת לקבוע את נכותה הצמיתה - ממנה ייגזר גם גובה התגמולים העתידי, להמשך חייה. בינתיים, התגמולים מתחדשים כל שנה, ות׳ ממשיכה תהליך ארוך של שיקום. "מדובר בתהליך ארוך ומורכב, אך חיוני, למי שחוו אירועים טראומטיים קשים כל כך", אומרת עו"ד דימרץ.

״השבת השחורה השאירה בי צלקות בגוף ובנפש. נחשפתי למראות קשים, לתחושת פחד וחשש ממשי לחיי, ועד היום אני סובלת מהתקפי חרדה קשים״, פירטה ת׳ בתצהיר שהעבירה לביטוח הלאומי.