זה הפך כבר לריטואל: מסיבה כלשהי שאף פעם לא מתבררת עד הסוף, קבוצה של צעירים מאחת ההתנחלויות מגיעה לעימות אלים עם יחידה כלשהי של צה"ל. אחריה – ההתקוממות הציבורית. איך דבר כזה בכלל יכול לקרות? גינויים מכל עבר.
הגינויים מימין מסתיימים באמירה על תרומתם של ציבור המתיישבים, לעומת קומץ אלים וסהרורי שמכתים את כלל ההתיישבות. כך התבטא בתחילת השבוע ראש הממשלה נתניהו בעקבות ההתפרעות המדהימה בהיקפה – של עשרות רבות של מתיישבים צעירים כנגד חיילי גדוד מילואים באזור בעל חצור. אדם רגיל לא יכול להיכנס לפרטים, והרושם היחיד שהוא מקבל הוא באמת של קבוצת מתיישבים שמתנגשת עם מפקדים וחיילים בסוף השבוע. האירוע מסתיים בהצתת מתקן צה"לי חיוני. סכום הנזק מוסיף לזעזוע: עשרות מיליוני שקלים. אבל מה זה בדיוק?! איך יהודי ביהודה ושומרון מסוגל לבצע מעשה חבלה כזה?.
תיעוד התקרית בבנימין שפרסמו המתיישבים | ללא
בדיקה שטחית של סרטון או שניים המתעדים את העימות של הצעירים עם החיילים מלמדת קודם כול שהוא דומה מאוד לסרטונים שאנשי שמאל קיצוני, אנטי־ישראלי, נוהגים מדי פעם לצלם באזורי חיכוך. זה יכול להיות בחברון או בדרום הר חברון. בסוף כל סרטון כזה מזנק חייל ודורך את נשקו, והצופים מזועזעים. מה הוביל לשם? למה זה קרה? במקרים שהמקור הוא מחוליות צילום של השמאל או של ארגונים אירופיים פרו־פלשתיניים, ברור שלכל חייל יש אורך מסוים של פתיל. בסוף הפתיל נשרף ומושגת תמונה שאפשר לשלוח למערכות ערוצי הטלוויזיה.
האם הצילומים והתיעודים של "אנשי ימין" מההתנחלויות, כשהם מגיעים לחיכוך עם מפקד גדוד בצה"ל או קצין או חייל בשטח, שונים במהותם מאלה שיודעים להקפיץ אוטומטית תגובות מפלגתיות ושל הרשויות המוסמכות? התשובה היא – לחלוטין לא. מי שרואה את ההתגרות הבלתי פוסקת, הזחיחות, השחצנות, הזלזול במפקד – מבין לאן כל זה מוביל.
בערב שבת זה הוביל, לטענת המתיישבים באזור, לירי חי שפגע באחד הנערים. אני ראיתי צילום רנטגן עם קליע בשכמה. אבל זה לא יכול להתקבל כהוכחה סופית. כל האירוע מצטייר כפעולה יעילה במסגרת הלוחמה הפוליטית הלא סדורה נגד מדינת ישראל. ציבור המתיישבים מתקפד (מתקפד מלשון קיפוד) בהתגוננות כנגד משמיציו או כנגד צה"ל עצמו. כן, לאחר שצה"ל חזר מאיראן עטור תהילה, צריך איכשהו לתחוב שוב את אפו ולשפשף אותו היטב בעפר ארצנו הקדושה.
לראשי "המפלגות הממלכתיות" יש תגובה מן המוכן: היא מכוונת נגד שני שרים – סמוטריץ' ובן גביר. סמוטריץ' כמובן דורש לחקור את הירי. אבל השאלה שבכל זאת ציבור המתיישבים ביו"ש חייב עליה תשובה, קודם כול לעצמו, היא איך זה שניתן להפעיל בלחיצות על הכפתורים המתאימים קבוצות גדולות של צעירים, שכל פעולתם תהיה בסוף בגדר פיגוע נגד צה"ל, נגד מדינת ישראל ויותר מכל – נגד המתיישבים. איך בכלל יכולים לצמוח ישראלים, ועוד בתקופת מלחמה, שיהיו מוכנים לתקוף יחידות של צה"ל? כן, גם אם יתברר שנורה כדור ופגע בנער.
העובדה היא שעד היום ערכים בסיסיים כמו קבלת מרות, משמעת עצמית וקבלת עול משמעת של המדינה בכלל זרים לחלקים מהנוער הגדל ביהודה ושומרון. לעם ישראל אין היום על מי לסמוך במערכות מתמשכות אלא על צעירי הציונות הדתית. החבלה מבפנים בציונות הדתית היא חבלה בעתיד החברה הישראלית.
קשה להבין גם את המסגרות החוקיות המעורפלות לאכיפת החוק ביהודה ושומרון. השכל הישר אומר שפעולות מהסוג שהתרחש בסוף השבוע חורגות מהפרות סדר שמגיעות לחיכוך אקראי אלים. הן נראות כחלק מפעולה חתרנית – ולא, לא מדובר בארגון טרור. אבל פעולה חתרנית נגד צה"ל תוך כדי מלחמה היא מספיק חמורה כדי שכל מי שהשתתף בה ייעצר וייענש, כפי שתבע ראש הממשלה, במלוא החומרה. העובדה שמערכת אכיפת החוק לא יודעת לעשות את זה היא בעיה לא פחות קשה מההתארגנויות האלימות נגד צה"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו