"קודם כל עוסקים בהצלת חיים": הרשויות שהפכו מהעורף למרכז החזית

במערכה מול איראן שוגרו לישראל מאות טילים בליסטיים. מי שנאלץ להתמודד עם ההשלכות ועם העובדה שמערכת החינוך לא פעלה והמשק כמעט לא פעל היו הרשויות המקומיות. "השלטון המקומי מתורגל לצערנו בהתמודדות עם משברים", אומרת לירון דורון, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי.

"ברגע שביום שישי לפנות בוקר הבנו שאנחנו נמצאים באירוע הזה, שזה אירוע אחר ממה שחווינו בחרבות ברזל, אז הדבר הראשון שהעיריות עסקו בו זה למצוא פתרונות מיגון לשהייה ארוכה ליותר מחצי מתושבי מדינת ישראל. יש פה חמישה וחצי מיליון תושבים שהם ללא מיגון ביתי, ללא ממ"ד. ואתה מבין שזה לא הטילים של החות'ים, שהתושבים יצטרכו מיגון לטווח ארוך. זה אומר לפתוח מקלטים, בתי ספר, מוסדות חינוך ומבנים ציבורים כאלה ואחרים ולהשמיש אותם לשהייה ארוכה".

"זה אומר גם הצטיידות, חברות אחזקה, ניקיון, שמירה וכל מה שמתקן כזה דורש. זה אומר שקודם כל עוסקים בהצלת חיים. יש כאלו שאין להם גם מקלט. היו משפחות שגרו בבתי ספר ובמבנים ציבוריים. בדיוק בשביל זה נפתחו מוסדות ציבור שיכלו להכיל כמות גדולה של אנשים. יש שכונות שאתה יודע שאין מיגון, בדרך כלל שכונות של מבנים ישנים. שם היו צריכים לפתוח מוסדות ולדאוג לכל הצרכים של התושבים", הוסיפה דורון.

דורון מסבירה על התמודדות עם פגיעה ישירה: "אתה תמיד לוקח בחשבון אירוע רב נפגעים. לכן אתה צריך להיות מתוגבר בכוחות מקומיים 24/7, כולל שישי ושבת, שזה אומר להקפיץ בצו 8 את רוב עובדי הרשויות המקומיות, שהם עובדים בזמן מלחמה. לדעת לפעול כשיש פגיעת טיל. צריך להפעיל דאטה לשעת חירום ולייצר תיק תושב כדי שבנפילה כזו לדעת את מי אנחנו מחפשים, לדעת מי הנעדרים".

המשיכה דורון: "עובדים בשלטון המקומי מגיעים לזירה עצמה ועוזרים לצוותים של פיקוד העורף לזהות אנשים ולהבין מי גר שם. בהמשך לדעת לדאוג לכמה מאות משפחות שבתיהם נפגעו. הם מובאים למרכז משפחות כדי להתפנות לדיור החלופי, שזה או מלון או שכר דירה או ללכת למשפחה. להבין מי הבית שלו נפגע, לפנות למס רכוש, ליצור קשר עם המלון ועד ממש ללוות אותם לחדר. עכשיו יהיה צריך לדעת להחזיר את הילדים למסגרות חינוך כשהמשפחות עדיין שוהות במלון".

דורון מוסיפה: "היינו בגאווה גדולה והשתאות מהתפקוד של השלטון המקומי. השלטון המקומי מהווה כתובת ראשונה ולפעמים גם יחידה לתושבים. אני מאוד מקווה שהמדינה לא תפקיר את השלטון המקומי להיות תחת כל החובות והתקציבים שהוא צבר בתקופה הזו ותדע לפצות אותו על כל ההתנהלות הזו והמענה שהוא נתן בכל גזרה אפשרית".

פתח תקווה

העיר פתח תקווה ספגה פגיעה ישירה במערכה מול איראן. ארבעה תושבים נהרגו ומאות תושבים פונו מבתיהם. המשפחות הועברו תחילה למרכז מיון ומשם הן פונו לבתי מלון. מאז ה-7 באוקטובר נעשו צעדים משמעותיים לשיפור מיגון ואבטחת העיר, בין היתר: הקמת היחידה הטקטית והרחבתה, תוספת ציוד וחימוש ליחידות השונות, הרחבת כיתות הכוננות, הוספת סיירים חמושים, הקמת שערים בכניסות לעיר, פריסת מצלמות אבטחה, הצבת עשרות ממ"דים ברחבי העיר, רכישת גנרטורים שייתנו מענה בעת נפילת חשמל בחירום, עצמאות עירונית הכוללת גם רכישת אמצעים וציוד חירום, הקמת מרכזי אנרגיה לתרחישי עלטה, היערכות לקליטת נתמכי נשימה, הצבת מיגוניות ברחבי העיר ובעיקר בשכונות הוותיקות, הכשרת המקלטים הציבוריים, מתן הנחיות לציבור לאורך כל השנה על הכנת המרחב המוגן והיערכות לתרחישים השונים.

בעירייה אומרים כי לפני מספר שבועות התקבלה הנחייה מפיקוד העורף להיערך לתרחיש קיצוני. אגף הביטחון כינס את כל מנהלי המכלולים על מנת שיערכו יחד עם הצוותים שלהם לתרחישים אפשריים. כל מכלול בתחומו אירגן את המידע והציוד הדרושים לו. המבצע כונה "מבצע סבתא", מתחילים מהר ומתגברים.

כל מכלול ורובע נדרשו לתרגל היערכות לתחילת מלחמה תוך שלוש שעות, ואכן כולם עמדו במשימה ברגע האמת. ראש העיר רמי גרינברג אמר: "לטובת התושבים שבתיהם נפגעו הקמנו מנהלת סיוע עירונית הנמצאת בסמוך למקום האירוע, הפועלת מידי יום ונמצאת בקשר עם התושבים ואנו נמצאים מידי יום בשטח ובמקביל נמצאים צוותים של העירייה בכל אחד מבתי המלון בהם יש מפונים מהעיר, מסייעים ועוזרים למפונים. לציין כי רכשנו לטובת המפונים בבתי המלון מכונות כביסה, ציוד, קיימנו פעילויות הפגה, שלחנו ספרים וחוברות עבודה ואנו עושים כל שניתן כדי להקל עליהם. אני גאה בתושבי העיר על החוסן האישי והקהילתי ובעובדי העירייה שהיו ערוכים ומוכנים לכל תרחיש ונתנו מענה מיטבי ומהיר בזמן אמת".

כפר סבא 

כל המקלטים הציבוריים בעיר נפתחו והוכנו מראש, בנוסף למרחבים מוגנים במוסדות חינוך – כולל צביעה, ניקיון, התקנת WIFI, טלפונים קוויים, מאווררים, התקנת מזגנים, וציוד בסיסי דוגמת בקבוקי מים, כיסאות ועוד, ואף חלוקת ערכות פנאי ומשחק למקלטים.

העירייה תגברה את מערך הביטחון, קיימה הערכות מצב שוטפות עם כלל גורמי הביטחון והצבא, והפעילה מערך הסברה ועדכונים שוטפים דרך הרשתות החברתיות והמוקד העירוני, לרבות בשפות שונות. בנוסף, הופעלו יוזמות חינוכיות ייחודיות, פעילויות הפוגה אונליין לכל גיל מדי יום, מערך תמיכה נפשית וחיזוק החוסן הקהילתי, נרכשו וחולקו סלי מזון לנזקקים, בוצעו אלפי שיחות לוותיקים, תושבים ללא עורף משפחתי, אנשים עם מוגבלויות, חיילים פצועים ועוד, ובוצעו ביקורי בית לפי צורך.

בנוסף פתחה העירייה במיזם לרישום תושבים בחירום, במסגרת למידה מעמיקה מרשויות בהן היו פגיעות ישירות, וזאת למקרה שיהיה צורך בחילוץ ופינוי תושבים ונערכה בהתאם גם לפתיחת מרכזי משפחות.

ראש העיר רפי סער: "העוצמה של כפר סבא היא בהיערכות עירונית לאורך כל השנה, בעובדות ובעובדים המקצועיים והמסורים ובתושביה והמתנדבים הרבים. בימים של חוסר ודאות וחששות רבים, גילו תושבות ותושבי העיר רוח התנדבות, ערבות הדדית וחוסן שאין שני לו. פעלנו כדי לתת מענה לכל צורך שנולד, תוך קיום למידה מתמדת, הסקת מסקנות והערכות מצב שוטפות".

נתניה

מיד עם פתיחת מתקפת הפתע של ישראל נפתח החמ"ל העירוני, שפעל 24/7, בהשתתפות בכירי העירייה, אנשי פיקוד העורף וכוחות הביטחון. פעמיים ביום נערכו בחמ"ל הערכות מצב, בשיתוף פיקוד העורף, משטרה, מד"א וכיבוי אש. נעשתה מוכנות משמעותית לפתיחה והצטיידות של מרכזי משפחות כולל זמינות של ציוד.

העיר חולקה לחמישה רובעים, כאשר להפעלת הרובעים חברה יחידת סע"ר של מתנדבים, חפ"קים ניידים, יחידת רחפנים וגדוד פיקוד העורף שנפרס בנקודות מרכזיות בעיר. נעשתה הפקת לקחים מתמשכת כאשר משלחת בראשות המנכ"ל יצאה לאתרי ההרס בערים רחובות ובת ים. נעשו שיחות עומק של ראשי מכלולים עם מקביליהם ברשויות שנפגעו כדי ללמוד ולהיערך לכל תרחיש. לטובת תושבי העיר שאין ברשותם מיגון תקני (30,000 מתושבי נתניה) נפתחו 62 מרחבים מוגנים בתוך בתי הספר , 3 חניונים תת קרקעיים וכן 74 מקלטים ציבוריים.

מאות מתנדבים חדשים הצטרפו למערך המתנדבים והם השתלבו במשימות שונות לפי צורכי השעה. מסלולי ההתנדבות היו מגוונים ונוהלו באמצעות חמ"ל המתנדבים דרך מנהל הרווחה: סיירת מקלטים המונה מתנדבים צעירים לצד מבוגרים, ביקרה בלילות את השוהים במקלטים הציבוריים ופינקה במשהו מתוק, מילה טובה וחיבוק חם.

היו גם מתנדבים ששהו בלילות לצד התושבים. מדי יום מתנדבים רבים יצרו קשר טלפוני עם קשישים עריריים ושאלו לשלומם ובעת הצורך – סייעו במזון ובכל הצטיידות נדרשת. מתנדבים פעלו גם במחסן החירום של מנהל הרווחה המיועד לציוד לתושבי העיר בשעת הצורך. סופקו מאות מארזי מזון לכל מי שנקלע למצוקה כלכלית. בשירות הפסיכולוגי-חינוכי - נרתמו לתת מענה מיידי לפחדים ולמצוקות בקרב תלמידי העיר במס' שפות, וכן להדרכות הורים בכל שאלה או התלבטות. נפתחו שמרטפיות לעובדים חיוניים: לילדי עובדי הרשות, לילדי עובדי בית החולים לניאדו, לעובדי 'דורות' ולעובדי מפעלים חיוניים בחירום ובהם משטרה, כיבוי אש ומד"א.

מרים פיירברג-איכר, ראש העיר נתניה: "עיריית נתניה וגורמי החירום פעלו מסביב לשעון – בהיערכות מלאה, בחתירה ליציבות, ברגישות לכל תושב ותושבת. דאגנו למיגון, לתמיכה רגשית, לחיזוק קהילות, לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ולכל צורך שעלה. סיפקנו מאות מארזי מזון לכל מי שנקלע למצוקה. כל אגף, כל עובד, כל מתנדב – נתנו את הלב. לצד האתגרים, הוכחנו שאנחנו עם חזק - עם שלעולם לא נשבר. ברגעים הקשים ביותר נולדת האחדות, ומתוך החושך עולה האור. יחד ננצח!".

חדרה

נפתחו כלל המקלטים הציבוריים בעיר, לרבות במוסדות חינוך, מרכזי פנאי וארבעה חניונים תת-קרקעיים שהועמדו לרשות הציבור, במטרה לתת פתרון לתושבים שאין בקרבתם מרחב מוגן . סיירת מקלטים ייעודית פעלה לאורך כל שעות היממה ונתנה מענה מידי לכל פנייה. פעמיים ביום התקיימו הערכות מצב.

כוחות הביטחון העירוניים, לרבות סיירת האופנועים, השיטור והפיקוח העירוני, סיירת המקלטים, פלוגות החילוץ ומשטרת ישראל, פעלו בכוננות גבוהה והיו ערוכים להגיב לכל תרחיש. בוצע ריענון נהלים, חודשה מצבת כוח האדם בצוותי ההתערבות, ותורגלו תרחישי חירום.

במקביל, הופעלה מערכת הסברה שנועדה להבטיח עדכון שוטף, נגיש וברור לכלל תושבי העיר. מידע והנחיות הופצו בזמן אמת בכל פלטפורמה אפשרית: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ואתר העירייה. מערכת החינוך והפנאי נרתמה אף היא למאמץ. עיריית חדרה פתחה ארבע שמרטפיות עבור משפחות שבהן שני ההורים עובדים חיוניים, והועברו פעילויות פנאי מקוונות בזום ביוזמת מחלקת הספורט העירונית, במטרה להעסיק את הילדים במרחב מוגן.

השירות הפסיכולוגי הפעיל קו פתוח להפחתת חרדה, והמחלקה לאזרחים ותיקים פעלה יחד עם מתנדבי תוכנית חוסן לערוך שיחות עם ותיקים לצורך מיפוי צרכים. בוצעו מאות שיחות טלפון עם מרותקי בית ועם משפחות רווחה. גם לאוכלוסייה עם מוגבלות ניתן מענה ייעודי כשיחידות הסיור העירוניות סייעו לאנשים שמתקשים לרדת למקלטים, תוך שמירה על כבודם ופרטיותם.

ראש העיר, ניר בן חיים: "הדבר החשוב ביותר שעמד לנגד עיניי לכל אורך הימים הקשים שעברנו כאן היה בטחון חייהם של התושבים, ולכן הדבר הראשון שעשינו היה לדאוג לכך שיהיו מקסימום מקלטים ומקומות מחסה עבור כולם. במהלך הימים האלה הגעתי למקלטים רבים, וראיתי תושבים נפלאים עם אור בעיניים שנחושים לעבור יחד את הימים האלה כקהילה. לצד העובדה שמצאנו את עצמנו במציאות מורכבת, חוויתי אופטימיות והתרוממות רוח".