"לוחמת צדק - ומקרבת לבבות": חברותיה של נעמי, שנהרגה מפגיעת הטיל בב"ש, נפרדות

מי שהכיר את נעמי שאנן ז"ל תמיד התרשם מהיכולת הנפלאה שלה לראות את הטוב באדם, לעזור לכולם בלי הבדל גזע, מין וצבע. כזו הייתה נעמי, אישה שעוזרת לכולם ותמיד נמצאת בשביל כולם. נעמי שאנן נהרגה השבוע בעת שטיל ששוגר מאיראן פגע פגיעה ישירה בבניין בו התגוררה בבאר שבע.

בבוקר בו התקבלה ההודעה שנפל טיל על בניין בעיר, חבריה למטה משפחות החטופים בבאר שבע חיפשו אחריה בכל מקום. דקות ספורות לאחר האזעקה הם כבר שלחו לה הודעה לשאול לשלומה - אבל היא כבר לא ענתה.

"ראינו שהיא לא קראה את ההודעות. הבנו שהטיל נפל בבניין וניסינו לקבל מידע עליה, חיפשנו בכל מקום אפשרי ולא מצאנו אותה", נזכרת בכאב חברתה שרית לייזרוביץ' ממטה החטופים בבאר שבע. "הגענו לסורוקה עם תמונה שלה, בניסיון לחפש. חשבנו שאולי נפצעה ולא זיהו אותה כי היא הייתה בלי מסמכים, אף אחד מאיתנו לא חשב לרגע שהיא נהרגה".

חברותיה של נעמי מספרות על אשת עקרונות, שנלחמה ארוכות למען השבת החטופים וגם למען הזכויות של הבדואים בנגב. "את נעמי הכרתי כאחת הפעילות הוותיקות והמרכזיות מהמאבקים של החברה הבדואית, של הכפרים הלא מוכרים בנגב", שרית מספרת.

אבל משהו בנעמי, לדבריה, השתנה מאז שבעה באוקטובר: "היא לא נחה לרגע. היא לקחה את זה מאוד קשה והקדישה את כל כולה למטה. אם אנחנו תמיד עמדנו במשמרות יומיות מראשון עד חמישי - היא עשתה עוד צעד, והייתה עומדת במשמרת גם בימי שישי.

"היא הייתה מפעילה דוכן, משתתפת באירועים - כל דבר שצריך ידעו לפנות לנעמי", שרית מספרת בחיוך. "תמיד הייתה בה אהבת האדם, היא הייתה תמיד מתנדבת ראשונה להכול".

נורית, חברתה הקרובה, מספרת כי אם נעמי הייתה איתנו היום, "היא הייתה אומרת די למלחמה, די לאלימות - תעשו שלום. את כל חייה היא הקדישה לקרב לבבות ולקרב בין אנשים וקבוצות".

לנעמי הייתה בקשה. עוד לפני פגיעת הטיל הטראגית, היא ביקשה מבני המשפחה ומחברותיה שלא לערוך לה הלוויה - גם אז, מתוך מחשבה על טובתם של אחרים. "נעמי לא רצתה להטריח אף אחד", אמרה נורית. "היא הבינה שהלוויה יש בזה טרחה. יש לה אח מבוגר ממנה וצעיר ממנה, והיא החליטה לוותר על קבורה".

ועדיין, מבהירות החברות, זכרה לא ייעלם: "אנחנו לא נשכח אותה. נדאג לזכור אותה או לקיים מפגשי שיח עם קבוצות האנשים הרבות שבהם הייתה חברה".