"אני מבקש סליחה שלא באתי אלייך": עפרה קידר ז"ל הובאה למנוחות בקיבוץ בארי

עפרה קידר ז"ל, בת 71 מקיבוץ בארי, הובאה היום (חמישי) למנוחת עולמים. גופתה של עפרה, שנחטפה ונרצחה בשבעה באוקטובר, חולצה ביום ראשון האחרון במבצע של שב"כ וצה"ל לאחר 625 ימים בשבי בעזה. ההלוויה מתחילה בשעה חמש אחר הצהריים בקיבוץ בארי, שם עבדה עפרה ברפת למעלה מ-30 שנה.

עפרה הייתה אחת משתי הנשים שנותרו בשבי, לצד ענבר היימן. ההודעה על מותה הגיעה ב-1 בדצמבר 2023. בעלה סמי, חולה פרקינסון, נרצח בעודו מרותק לספה בביתם. יעל, בתם של עפרה וסמי, בעלת צרכים מיוחדים, ננעלה לבדה בממ"ד הבית ובכך הצילה את עצמה.

על פי בני משפחתה, עפרה לא פספסה אף יום של הליכה. להליכה האחרונה בחייה היא יצאה בשבת השחורה של השבעה באוקטובר בשעה 5 בבוקר. לקראת חזרתה לקיבוץ החלו אזעקות הצבע האדום והיא נתקלה במחבלים. לאחר חודשיים גילו בני משפחתה שהיא נרצחה ונחטפה לעזה. "הגיהנום שלי התחיל ב-5 בבוקר כאשר אמא שלי יצאה לריצת בוקר ולא חזרה", סיפר בנה אלעד.

נשיא המדינה הרצוג: "מוטלת עלינו חובה מקודשת להשיב את החטופים כולם"

"בדרכה חזרה הביתה, פגשו בה מפלצות האדם בראשית מסע הטבח שלהם. מסע שבו ניספה בעלה האהוב, ורבים מחברי הקהילה של קיבוץ בארי. אנחנו עומדים על אותה אדמה ממש ומשיבים את עפרה לדרכה האחרונה", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג בהספדו.

הנשיא הביע הערכה לאופיה הצנוע של עפרה: "לא זכיתי להכירך, אבל מהמעט ששמעתי – אני מניח שלא היית מרוצה מהמילים הרבות. היית מפצירה משהו כמו 'אל תעשו עניין'. אבל אני מתנצל – אנחנו כן עושים עניין". הרצוג הסביר כי "מוטלת עלינו, על כל מדינת ישראל, חובה מקודשת לא לשכוח לרגע את אחינו – אנחנו מוכרחים להשיב את החטופים כולם, מי לביתו ולשיקום, ומי למנוחת עלומים. בלי זה - לא יהיה ניצחון שלם".

הרצוג פנה בקריאה דחופה לראש הממשלה: "אנחנו ברגעי מפתח, אנחנו חייבים לעשות עוד צעד ועוד צעד ולהביא אותם הביתה. לדבר עם כל מי שצריך לדבר, להמשיך לפעול בנחישות ובדחיפות – בכל הכוח – עד שהאחרון ישוב אלינו".

הנשיא הביע את צערו העמוק וביקש סליחה מהמשפחה: "אני מבקש סליחה - סליחה שמדינת ישראל לא הגנה עליכם, סליחה שלקח זמן כל כך שבו נאלצתם לעמוד לבד, סליחה שלא יכולנו להציל את כולכם". הוא הוסיף כי "כבר מהימים הראשונים, ובכל פעם שפוגשים אתכם, מגלים את החוסן הבלתי נתפס של קהילת בארי. התגלתם לעינינו כיהלומים זוהרים ביופיים. מאבקכם הוא אות ומופת עבורינו והם חקוקים לנצח בלבינו. שם במרכז הלב שלנו עומד שעון הקיר של עפרה וסמי, שמחוגיו קפאו באותה שעה ארורה".

"אני מבקש סליחה שלא באתי אלייך"

אלעד קידר, בנה של עפרה ז"ל, פתח את דבריו בתודה לכל מי שליווה את המשפחה במסע הארוך והמטלטל: "אני רוצה להגיד תודה בכל המסע הארוך והמטלטל הזה מהרגע שאמא אוחזה כחטופה ועד לשבתה ביום ראשון. אנשים רבים וטובים עם לב זהב ונשמה גדולה ליוו, תמכו ועטפו אותנו מהרגע הראשון". הוא הזכיר את הגופים השונים שסייעו למשפחה, כולל מנהלת החטופים והמלוות "חדווה ויעל שהזיזו הרים והפכו עולמות". אלעד חשף כי "חודשיים מאוחר יותר הודיעו לנו שנרצחת באותה שיחת טלפון שלנו, ועם הזמן הייתה לנו הקלה שלא סבלת".

הבן הספיד את אמו כסבתא מושלמת שהייתה שותפה מלאה בגידול הילדים: "היית שותפה מלאה בגידול הילדים ממקלחות והרדמות כשהיו קטנים דרך מסיבות, בייביסיטר ושעות על גבי שעות בפינת החי שכל כך אהבת. הם זכו לסבתא מושלמת שעושה איתם פעילויות, יוצאת איתם לטבע, לטיולים, לשדות הגזר והאבטיחים לאכול ישר מהשדה, משחקת משחקי קופסא, מקריאה ספרים ומפנקת בגלידות וממתקים". הוא תיאר את האנרגיה הבלתי נגמרת שלה: "תמיד אמרו לי כולם איזה כוחות יש לך - ב-5:00 בבוקר להליכה, אחר כך לעבודה, ואז שחייה, קצת נחה בצהריים, אחר כך עם הנכדים ואז בערב עוד ספורט".

בסיום דבריו הביע אלעד הערכה מיוחדת לאופן שבו אמו גידלה את יעל, אחותו בעלת הצרכים המיוחדים: "מקווה שאת רואה כמה יעל חזקה, כמה היא מבינה ויודעת וכמה האופי שלך והאישיות שלך נוכחים בה. גידלת וחינכת אותה בצורה מדהימה". הוא סיים בבקשת סליחה נוגעת ללב: "אני מבקש סליחה אמא - סליחה שלא באתי אלייך, שדיברנו ושלא יכולתי לעזור לך. אני אוהב אותך תמיד".

"אמא היינו חברות, אני מתגעגעת לחיבוקים שלך"

יעל קידר, בתה של עפרה ז"ל שניצלה במקלט במהלך הטבח בשבעה באוקטובר, הספידה את אמה בדברים נוגעים ללב: "אמא היינו חברות. אני מתגעגעת לחיבוקים שלך". יעל, שהיא בעלת צרכים מיוחדים, אמרה כי היא ממשיכה בדרכה של אמה: "אני ממשיכה בדרכך - מטפלת בחיות ומחזירה אהבה לכל מי שבסביבה שלי".

הבת הודתה לאמה על החינוך והערכים שקיבלה ממנה: "אמא לימדה אותי המון דברים ובזכותה אני מי שאני היום. שתדעי שיש אנשים טובים שנמצאים איתי ואוהבים אותי". יעל הזכירה את אחיה "האחים היקרים שלי אלעד ואורן" והביעה הכרת תודה לכוחות הביטחון: "אני רוצה להודות לכל החיילים שהחזירו את אמא".

יעל סיימה את דבריה בהצהרת אהבה: "אני אוהבת אותך ואזכור אותך לעד. בתך יעל".

"החיילים החזירו אותך אל הבית שכה אהבת"

ענבר קידר, כלתה של עפרה ז"ל, הספידה את חמותה בדברים חזקים ומרגשים: "במציאות בלתי נתפסת ובמבצע הרואי מטורף, בימים שנראים כאילו סוף העולם הגיע, החיילים המדהימים שלנו עשו את מה שכבר לא האמנתי שיקרה. הם החזירו אותך עפרה, אל הבית שכה אהבת, אל האדמה שאותה נשמת". ענבר חשפה פרט מיוחד על חילוץ עופרה: "כשקיבלנו את התמונות הקשות לצפייה מהצבא, שכב לידך חייל וממש ניסינו להבין מי זה. השבוע, דן, דודו של שי לוינסון סיפר לי ששי הוא החייל ששכב לידך בקבר וגם חולץ איתך ביחד".

הכלה הביעה צער על האנונימיות שאבדה אך הסבירה את החשיבות בכך: "עפרה, אני בטוחה שקשה לך העובדה שאת כבר לא אנונימית, אבל הרגשנו שהעולם צריך להכיר איזה אבדה קשה הוא סופג". ענבר תיארה את הכאב שחוותה במהלך השבי: "כשהיינו מבוצרים בממ"ד בכיתי עליך המון, כי כנראה בלב ידעתי את האמת, בכיתי גם כי לא האמנתי שהילדים לא יעשו יותר את הדרך לבית שלך". למרות הכאב, היא סיפרה על הקמת בית חדש: "למרות שהנפש שבורה ובכל יום אנחנו מרימים את עצמנו מחדש מהמיטה, עשינו בית יפה בחצרים כמעט כמו שהיה לנו בבארי".

ענבר סיימה את דבריה בקריאה לשלום ובמסר על החובה המוסרית להשיב את יתר החטופים: "הילדים שלי מתגעגעים אליך מאוד, את חסרה לנו בכל יום. אוהבים אותך ותשמרי עלינו מלמעלה, כי התעייפנו מאוד. מייחלת לימים של חיבור ואהבת חינם בעם שלנו, אך לפני הכול חובתנו המוסרית והיכולת לשקם עצמנו תהיה לאחר השבתם של יתר החטופים: מי שבחיים לשיקום, ומי לקבורה ראויה באדמת ישראל".