"כמו אחרי פיגוע תופת": תושבי בת ים שדירתם נהרסה כליל מדברים

מאות אנשים עמדו אתמול (שבת) מול זירת האימה בבת ים - ושתקו. לא להאמין מה טיל אחד יכול לעשות לשכונה שכל מה שרצתה זה לעבור את הקיץ בשלום. נראה כאילו סופת הרס עברה שם וחיסלה כל מה שעמד בדרכה, ולא השאירה אבן, או חלון, ובעיקר גבתה מחיר יקר של חיי אדם. אלה פני המלחמה, במלוא עוצמתה וכיעורה.

"הכביש פה מצוחצח, לעומת מה שהיה פה לפנות בוקר", סיפר ישראל חסיד, איש זק"א שהיה מהראשונים שהגיעו לזירה בבת ים. "הכל היה פה ערמות של אבנים, כמו אחרי פיגוע תופת. בשעה וחצי הראשונות רק חילצנו פצועים ותוך כדי שמענו צעקות שהגיעו מההריסות, כשלאט-לאט אבד איתם הקשר. חלק מהגופות שהוצאו יותר מאוחר היו מאותו אזור".

ישראל לוגם מבקבוק מים, אחרי שעות של עבודה מאומצת. "כבר תקופה ארוכה שלא נתקלנו בזירה כל כך מורכבת", הוא נאנח. "אמנם, מאז 7 באוקטובר היינו באירועים רבי נפגעים, אבל פה מבינים שהזמן עובד לרעתנו. ככל שהוא עובר, החשש הוא שנמצא יותר חללים".

בשעות הבוקר אנשי כוחות ההצלה עוד עבדו בהריסות והפעילו אמצעים טכנולוגיים כדי לנסות לאתר נעדרים, שהיו לכודים עדיין בהריסות הבניין. "פה חשוב לעבוד מהר, יסודי, שיטתי ובשכל", מסביר סא"ל (מיל') דניאל גילצר, מפקד גדוד 233 בפיקוד העורף. "בסוף, המטרה היא להציל חיים - ואת זה עושים בצורה עדינה, כמעט כירורגית".

בשעות הבוקר יצאו מדי פעם המחלצים מעבודתם המאומצת לשאוף אוויר, לפני שחזרו להריסות. "מאז 7 באוקטובר עברנו מאות ימי מילואים", סיפר גילצר, "אבל כשאתה יודע שאתה מציל חיים, תחושת השליחות וההבנה של מה שאתה עושה ממלאות אותך באנרגיה. אנחנו אמנם קצת עייפים, אבל לא נעזוב עד שנשלים את העבודה".

"הדירה שלי הלכה קאפוט"

אלה סדרי גודל אחרים של אסון. רחובות שלמים שגולחו ויזדקקו לשיקום ארוך. רק כשרואים את התמונות אפשר להבין שהקטל היה יכול להיות חמור בהרבה. גם מפקד נפת תל אביב בפיקוד העורף, אל"מ (מיל') מיקי דוד, הדגיש בפני הנמצאים: "המסקנה שלנו ברורה. באירוע הזה, עם כל ההרס, אנחנו יכולים להגיד שמי שהיה מגיע למקלט, או לחדר המדרגות, או למקום טוב בתוך הבית, לא היה נפגע".

על ספסל ברחוב הסמוך ישבה ראיסה, אישה מבוגרת שדירתה נהרסה כמעט כליל. את הלילה העבירה בבית החולים. על ראשה עדיין תחבושת גדולה ועל ידיה שריטות וחבורות, זכר לטראומה שעברה כמה שעות קודם לכן.

ראיסה ישבה כשלצידה כלבה הנאמן, דושה, וכמה מזוודות ובהן חפצים שהצליחה לחלץ. היא ממתינה לבתה שחזרה לדירה כדי לראות שלא נשארו דברים חשובים מאחור. "אני נוסעת כעת לאשדוד, כי הדירה שלי הלכה קאפוט", ראיסה נאנחת תוך כדי עישון, "זה היה מפחיד, אבל לפחות אני שמחה שדושה איתי".

גם שמואל בר־דוד מהבית השכן המשיך למלא את מכוניתו בדברים שהציל מדירתו. הוא מילא מזוודות ושקיות זבל. 38 שנים הוא גר בדירה צנועה עד שטיל מאיראן הרחוקה החליט לשנות סדרי עולם. "לא יודע מאיפה להתחיל", הוא אומר בעיניים דואגות ומחוסרות שינה, "אני לא רואה כרגע כלום באופק".

העיקר שיצאת בחיים.
"מזל גדול שנכנסנו למקלט. קשה לתאר מה זו עוצמה של טיל כזה ואת ההדף שהוא מייצר, ממש כמו פצצת אטום. אם לא המקלט, כולנו היינו הולכים פייפן".

אל המתחם בבת ים הגיעו כל האח"מים ופמליותיהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג ומפכ"ל המשטרה דני לוי, כשמאחוריו דאג לשמור על מרחק בטוח ניצב-משנה רמי ברכיהו, הרב הראשי של המשטרה, על כל מקרה שלא יהיה.

"אני רוצה להגיד בגאווה גדולה שפיקוד העורף, המשטרה, כב"א ומד"א עושים עבודת קודש, והכל כדי להציל חיי אדם ולאפשר לצה"ל לתת בראש באיראן", אמר מפכ"ל המשטרה. "גייסנו את כל הכוחות ואנחנו עובדים סביב השעון כדי לתת למדינת ישראל את הביטחון. יש לנו לא מעט אתגרים בתקופה הזו. אנחנו מדינה למודת אסונות ולא מתרגשים ולרגע לא ממצמצים. אנחנו חזקים - וזה המסר שאנחנו מעבירים".

השמאים והשיפוצניקים יצטרכו לעבוד תקופה ארוכה בשכונה הפגועה בבת ים. גם פסיכולוגים ייאלצו כנראה לעבור בין הבתים, כי רק מעטים באזור ישכחו את השריקה ההיא לפנות בוקר ואת הבום האדיר שבא אחריה.

בזמן האזעקה השכן אילן יצא עם משפחתו לחדר המדרגות, כי בבניין שלהם מתקינים כעת מעלית והכל ארעי. אבל גם ממרחק של 100 מטרים מהפגיעה הוא הרגיש את חוסר האונים. "האינסטינקט היהודי הוא להגיד 'תודה לאל'", אילן חייך קלות. "זה כמו לזכות בלוטו - להבדיל אלף אלפי הבדלות".