אביה בן דוד בת ה-51 מדרום תל אביב היא אם לארבעה ילדים — שלושה מהם כבר בוגרים וגרים מחוץ לבית, וילד אחד גר אצלה באומנה, מהיום שבו שוחרר מבית היולדות.
אלא, שעל אף הקרבתה ומאמציה הרבים בגידולו, לצד העובדה כי מדובר בילד הסובל מנכות המתבטאת בבעיות ניידות ואוטיזם נראה שכלום לא הכין אותה לתקרית שאירעה להם ממש לאחרונה בתחבורה הציבורית בארץ.
"זה קרה ביום חמישי, 5 במרץ 2025, בקו 4 של חברת דן בתחנת ששת הימים/בר לב בתל אביב — קו שאנחנו נוסעים בו כל יום בדרך חזרה מהגן של הילד", מספרת אביה.
"הילד שלי הוא ילד על הרצף האוטיסטי, עם בעיית שיווי משקל.
בדיוק בגלל זה — עבדתי איתו לאורך זמן ללמד אותו שכשהוא עולה לאוטובוס, הוא מתיישב מייד במושב הפנוי הראשון שהוא רואה, כדי לא לעמוד או להיתקל. זו אסטרטגיה שעוזרת לו להרגיש בטוח ולהתנהל בתחבורה ציבורית״, היא מסבירה.
וכך, באותו יום הוא עשה בדיוק כפי שלימדה אותו — אלא שלדבריה הוא נתקל דווקא אז בחומה שנקראת "המציאות". "הוא עלה בשקט, התיישב, לא הפריע לאיש. אבל מיד כשישבנו, נהגת האוטובוס פנתה אליי ואמרה: ׳תעברו אחורה, רעש של ילדים מפריע לי׳. עניתי לה שהבן שלי נכה, שהילד שקט, ושהמקום הזה מיועד לו. היא ענתה:
׳אם לא תעברו — אני לא נוסעת׳,
ועצרה את האוטובוס".
לדברי אביה, הילד ישב שקט לאורך כל הזמן, והמצב היה מאוד לא נעים. ״הנהגת לא הודיעה לנוסעים — הם הגיעו אחד אחד, וכל אחד מהם קיבל ממנה הסבר אישי: ׳או שהיא עוברת עם הילד שלה אחורה, או שהיא יורדת. אני ככה לא נוסעת׳. בזמן הזה, הנהגת יצאה החוצה, עישנה סיגריה והשאירה אותנו ואת יתר הנוסעים מול הסיטואציה.
"לאחר כ-20 דקות, כשהבנתי שהיא עומדת על שלה ולא בצדק, וממשיכה להאשים אותי מול כל נוסע חדש שמגיע — הזמנתי משטרה.
״אני רוצה לציין לשבח את השוטרות שהגיעו — הן היו מאוד מקצועיות, אנושיות ונחושות. הן נזפו בנהגת, העמידו אותה על טעותה, ודרשו ממנה להסיע אותנו הביתה. זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שמישהו במערכת ראה אותנו — את הילד שלי — והבין את העוול שנעשה.
"זו לא פעם ראשונה שזה קורה"
אביה מספרת כי גם בעבר נתקלה באטימות מצד אנשים כלפי בנה. ״לצערי — זו לא הייתה הפעם הראשונה שזה קורה לנו. בקו 5 ליד דיזנגוף סנטר היה לנו מקרה קודם — הנהג פשוט לא נכנס לתחנה.
כשהערתי לו שהילד מתקשה להגיע אליו, הוא ענה לי: ׳כאן זה לא ביטוח לאומי׳. במקרה ההוא נאלצה החברה לשלם קנס של 4,000 שקלים".
מה היית רוצה שנהגים אחרים יידעו לגבי ההתמודדות שלך עם ילד נכה?
"שהם קודם כל ילדים", אביה מדגישה, ומפרטת מייד: "הם כבר מתמודדים עם כל כך הרבה אתגרים ביומיום — התחבורה הציבורית צריכה להיות מקום שמקבל אותם, לא מקום נוסף שבו הם צריכים להילחם על הזכות לעלות, לשבת ולהתנייד בביטחון.
"נהגים צריכים להבין כמה חשוב להחנות את האוטובוס קרוב למדרכה — ראיתי לא פעם אנשים עם בעיות ניידות שמתקשים לעלות, כשהאוטובוס רחוק או כשהדלת נטרקת עליהם. זה קרה גם לנו", היא אומרת בכאב.
"גם חשוב שנהגים יבינו שצריך להמתין רגע — לא להתחיל בנסיעה מיד כשהילד או אדם עם מוגבלות עלו לאוטובוס. אנשים נפגעים, זה קורה הרבה — גם לנו".
הילד שלך מדבר איתך על הדברים האלה?
"כשנהגת אומרת: ׳או שהיא יורדת או שאני לא נוסעת׳, היא לא מדברת רק אליי — היא מדברת גם לילד שלי״, אביה מבהירה. ״הוא לומד מזה איך העולם רואה אותו, ואני עומדת שם — כי אני רוצה שהוא ילמד שגם לו יש זכויות, ושלא צריך לוותר עליהן. בערב, אחרי כל זה, כשהגענו הביתה הוא אמר לי:
׳אמא, אני גאה בך׳, וזה היה שווה הכל״, היא אומרת לבסוף.
מחברת דן נמסר בתגובה: "חברת דן רואה חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיהם של נוסעים עם מוגבלויות, ובפרט ילדים עם צרכים מיוחדים. אנו מחויבים לספק שירות שוויוני ומכבד לכל נוסע, ונוקטים מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות הפוגעת בזכויות אלה. הנהגת האוטובוס זומנה לבירור מיידי בעקבות האירוע. הבירור טרם הסתיים, ואנו בוחנים את כלל העובדות והנסיבות לעומק. ככל שיתברר בתום הבירור כי התנהלות הנהגת לא עלתה בקנה אחד עם ערכי החברה ונהלי השירות שלה – נפעל בהתאם ובמלוא החומרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו