מד"ר שיבא ועד לגולדה: הפנקס האדום של בן גוריון נחשף

הפנקס האדום של בן-גוריון נמצא בביתו הפרטי בת"א ונחשף כעת לציבור הרחב, לצד ספר הטלפונים האישי שלו - שבו מופיעים מנהיגי היישוב העברי של אותה התקופה.

דוד בן-גוריון, האיש שהיה חלק מתקומתה של מדינת ישראל, הותיר אחריו לא רק מדינה - אלא גם לא מעט סימני דרך המתגלים מעת לעת גם היום. בין השמות שבספר הטלפונים האישי של דוד בן-גוריון אפשר למצוא את שיבא, ברזילי, סורוקה, יוספטל – רופאים בכירים שמוסדות רפואיים מרכזיים במדינה קרויים על שמם. לצד אלה מופיעים גם שמותיהם של שמעון פרס, יגאל ידין וגולדה מאיר, לצד טלפונים של מוכרי חנויות ו"ארגון אמהות עובדות".

"זה מסמך שפותח חלון נדיר לדרך שבה בן-גוריון תפס את ניהול המדינה – דרך קשר ישיר עם האנשים שעשו ובנו אותה״, אומרת אורורה לטרולו, אוצרת בית בן-גוריון בת"א. "לא דרך לשכות – אלא דרך קשר אישי, כן, אפילו בשיחת טלפון״.

"כשבן-גוריון עולה ב-1906 לארץ, הוא לא עולה כדי להיות ראש ממשלה – הוא עולה כדי לבנות את מדינת היהודים", אומרת לטרולו. "הוא מנסה להיות חקלאי, עובד בנייה – והוא לא טוב בזה. זה לא מצליח לו. אז הוא הופך למנהיג הפועלים. אבל החלום שלו – לעבוד את האדמה – מלווה אותו כל חייו. גם כשהוא עובר לשדה בוקר, הוא בעצם חוזר אליו. אין זה מפתיע שבפנקס האדום שנמצא מופיע מקצועו כחקלאי."

בן-גוריון עצמו ביטא את החזון הזה בוועד הפועל הציוני בשנת 1935, באמירה שצוטטה פעמים רבות מאז: ״לא בחדרי ההנהלה ולא בלשכת הקונגרסים – בפרדסי פתח-תקווה ובכרמי ראשון ורחובות. באלה כבשו פועלי ארץ ישראל את מקומם וקיבלו על עצמם שליחות זו כצו חיים ומוות, ללא כל תנאי."

היא מספרת כי בתחילת שנות ה-20, יחד עם ברל כצנלסון, בן-גוריון מקים את ההסתדרות. ״זה לא רק איגוד מקצועי – זו מסגרת שמספקת לחבריה חינוך, בריאות, תרבות, תעסוקה – הכל", מסבירה לטרולו. "הפנקס האדום היה הכרטיס – כמו תעודת זהות של פועל בארץ ישראל. אתה מראה אותו ונכנס לתיאטרון, קונה עיתון, עומד בתור בקופת החולים. זה ממש 'כרטיס קופת חולים' של דור החלוצים."

שיפוץ, סגירה זמנית – והצצה נדירה

בית בן-גוריון, שהורש למדינה בצוואתו של ראש הממשלה הראשון, עובר בימים אלו שיפוץ רחב היקף בעלות של למעלה מחמישה מיליון שקלים. הספרייה המפורסמת, חדר העבודה, וכל פריט – הועברו לאחסון בטוח למשך כעשרה חודשים, ובמהלך תקופה זו הבית יהיה סגור למבקרים.

אולם הפעילות נמשכת בבית הסמוך ובסיורים חיצוניים ברחבי תל אביב, כחלק מהמאמץ לשמור את מורשת בן-גוריון חיה ורלוונטית גם בתקופת השיפוץ. "דרך המסמכים, הערות השוליים, והחפצים הקטנים – אנחנו לא רק מבינים את ההיסטוריה, אנחנו כמעט מריחים אותה״, אומרת נלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בת"א.

הפנקס, לצד ספר הטלפונים ובו שמות שהפכו עם השנים לשמות של רחובות, בתי ספר ומוסדות ציבור – יוצגו בתערוכה חדשה הנפתחת השבוע בבית בן-גוריון בתל אביב, תחת הכותרת: "תראו מה מצאנו״.
התערוכה כוללת שורה של פריטים מקוריים: הטלפון האדום ממבצע קדש, את החפירה ששימשה את בן-גוריון עם עלייתו לארץ, מספריים שגזרו את הסרט בפתיחת דרך בורמה, וכן הערות אישיות בספרים שהחזיק – ובהן ניסוחים עקרוניים בנוגע ליחסי הצבא והדרג המדיני, כמו המשפט: "הצבא יהיה כפוף לדרג המדיני״.