הנתונים המדאיגים: זו כמות המעשנים בישראל | כל המספרים

אחד מכל חמישה ישראלים מבוגרים מעשן, ואחד מכל חמישה בני נוער התנסה בעישון. זו תמונת המצב העגומה ממחקר שהתפרסם הבוקר (שלישי). ממצא מוביל נוסף הוא שסיגריה אלקטרונית היא מוצר העישון המוביל.

כמות המעשנים המבוגרים בישראל נחשבת לגבוהה ב-30% מהממוצע העולמי, כשבמקביל, הפסקת העישון מתרחשת בקצב נמוך ב-50% מהממוצע במדינות ה-OECD.

מהדו"ח עולה עוד כי שיעור העישון בקרב מבוגרים עומד על 20.5%, בדומה לשיעור שנמדד במהלך העשור האחרון. בקרב גברים שיעור המעשנים עומד על 26.2% ואצל נשים 15%. שיעור הגברים הערבים מעשנים אף כפול מזה ועומד על 40.3%.
בכלל האוכלוסייה נצפו שיעורי עישון גבוהים יותר במרואיינים בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד (24.8%), בהשוואה לבעלי השכלה של יותר מ-12 שנות לימוד (16.6%).
כרבע מהמרואיינים שאינם מעשנים דיווחו על חשיפה לעישון כפוי (פסיבי).

בני נוער: תמונת מצב מדאיגה

מסקר בינלאומי שנערך ב-2023 עולה שאחד מכל 5 בני נוער מתחת גיל 18 התנסה באחד ממוצרי העישון וכ-15% מתלמידי כיתות ה-יב' דיווחו שהשתמשו בחודש האחרון באחד ממוצרי העישון.
במהלך נובמבר 2024 נערך סקר של משרד הבריאות על עישון בקרב בני נוער, שממצאיו חומורים אף יותר מאשר ממצאי הסקר הבינלאומי בנושא.

הסקר מצא שיותר משליש (36%) מבני הנוער התנסו בעישון, כאשר בגילאים הצעירים (12-15) נמצא כי יותר ממחצית (53%) מבני הנוער הערבים התנסו בעישון לעומת 13% מהיהודים.
בסקר זה נמצא כי הסיגריה האלקטרונית מהווה המוצר הראשון להתנסות של כ-53% מכלל המתנסים במוצרים. כמו כן, נמצא כי שיעורים גבוהים מאוד של בני הנוער משתמשים במוצרי עישון עם תוספת טעמים: 88% עבור נרגילה, 82% עבור הסיגריה האלקטרונית ו-45% בסיגריות הרגילות והטבק לגלגול. הגיל הממוצע להתנסות ראשונה בעישון עמד על 12.9 שנים
המניעים העיקריים לעישון הם סקרנות אישית ולחץ חברתי, כאשר בקרב יהודים המניעים הם בעיקר חברים קרובים וסקרנות, ואילו בקרב ערבים ישנה השפעה גבוהה יותר של פרסומות מקוונות, רשתות חברתיות והמצב הביטחוני.
סקר ראשון מסוגו בקרב צעירים בחברה החרדית ושפורסם לראשונה ב"ישראל היום"  מצא שיעורים גבוהים של התנסות במוצרי עישון: 54% בישיבות תיכוניות חרדיות ו-80% בתיכונים לנוער חרדי נושר (בני 17-12).

צעדי המנע

משרד הבריאות הודיע על שורה של צעדים כדי לצמצם את היקפי העישון בישראל, כשבראש ובראשונה אושרו תקנות המחייבות סימון אזהרות בריאות גרפיות על מוצרי עישון, אותה יזם משרד הבריאות.

האזהרות ממחישות את נזקי העישון עצמו וכן, את הנזקים כתוצאה מחשיפה לעישון. התקנות יחולו על מגוון מוצרי עישון ובהם סיגריות אלקטרוניות ונרגילה. בכך, תתווסף ישראל ל-160 מדינות שכבר מפרסמות תמונות מרתיעות כאלה.
הצעדים הבאים אותם פועל משרד הבריאות לקדם הם איסור מכירת מאיידים חד פעמים לסיגריות אלקטרוניות ואיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים.

היעדר אכיפה ברשויות המקומיות

הרשויות המקומיות אינן אוכפות את איסור העישון: במהלך השנה החולפת דיווחו 82 רשויות ומועצות מקומיות ואזוריות על פעילות במסגרת בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. עם זאת, יותר מ-65% מהרשויות המקומיות אינן מדווחות למשרד הבריאות, כמחויב בחוק, וגם בקרב הרשויות המדווחות ישנן רבות שאינן אוכפות את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
בשנת 2024 ניתנו 11,605 דו"חות וקנסות על עישון במרחב הציבורי על ידי הרשויות מקומיות. זוהי עלייה חדה ביחס לשנת 2023 שבה ניתנו 8,324 דו"חות.

בדו"ח צויין, כי "אף על פי שהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון הורחבו בשנים האחרונות, ניכרת בעיה מתמשכת של אכיפה לקויה".

המחיר הכספי של העישון

העלויות הישירות והעקיפות של נזקי עישון למערכת הבריאות עומדות על 1.7 מיליארד דולר בשנה. נזקים עקיפים של היעדרות מעבודה ופגיעה בכושר ההשתכרות מוערכים ב-1.9 מילארד דולר. מדובר בהערכת חסר שלא עודכנה מזה כעשור.
משקי בית בישראל מוציאים 10 מיליארד ש"ח על עישון. מנתוני רשות המסים עולה כי הכנסות המדינה ממס קניה על מוצרי טבק עמד ב-2024 על כ-27.1 מיליארד שקלים.

"נלחמים בכל הכוח"

שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, מסר לאחר פרסום הדו"ח: "תמונת המצב שאנו מציגים היום משקפת מציאות מדאיגה: מגפת העישון נמשכת ומהווה אחד מגורמי הסיכון הבריאותיים הקטלניים ביותר במדינת ישראל. היא אחראית לתחלואה עצומה ולמוות שניתן למנוע - במיוחד בקרב צעירים. זוהי שליחות בריאותית מהמעלה הראשונה, ואנו נלחמים בה בכל הכח. היעד שלנו ברור: לצמצם ככל הניתן את החשיפה, הנגישות וההתמכרות למוצרי טבק וניקוטין – ולוודא שפחות צעירים יצטרפו למעגל המעשנים. זו אחריות לאומית לבריאות הציבור, ואנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי למגר את המגפה הזו".