אוהד בן עמי: "היינו יחד שישה, כלואים במנהרה - חיים על שאריות"

מאות בני אדם השתתפו הערב (רביעי) בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב, לציון יום ה־600 לשבי החמאס, בהם מוחזקים 58 חטופים בתנאים תת־אנושיים בעזה.

אוהד בן עמי, ששוחרר משבי חמאס לאחר 491 ימים, שיתף את כאבו על חמשת החטופים שהיו עמו במנהרה בעזה, שעדיין מוחזקים בתנאים לא אנושיים. " בסרטונים האחרונים שפורסמו, ראיתי אותם. הם שם – אבל לא כמו שהכרתי אותם. הפחד שראיתי בעיניים שלהם – לא נותן לי מנוחה".

הוא הביע דאגה עמוקה למצבם הפיזי והנפשי: " היינו יחד שישה, כלואים במנהרה 30 מטר מתחת לאדמה. בתנאים לא אנושיים: בלי אור, בלי אוויר, בלי טיפול רפואי, בלי רגע אחד של פרטיות או של שקט אמיתי. חיינו על שאריות – פיזית ורגשית". הוא הדגיש כי למרות שחרורו, ליבו נשאר עם חבריו בשבי, וקרא להחזיר גם את החללים לקבורה, כדי לאפשר למשפחותיהם סגירה.

יאיר הורן, ששוחרר משבי חמאס לאחר 498 ימים, שיתף את הכאב על אחיו איתן, שעדיין מוחזק בשבי לאחר 600 ימים. " עברו יותר מ 100 ימים מאז שנאלצתי להשאיר מאחור את אחי איתן. אני מקווה שזה לא יהיה החיבוק האחרון שאזכה לתת לאחי. רק החזרת כל 58 החטופים תיתן לנו את המנוף להתקדם בתור חברה".

הוא תיאר את חוסר הוודאות שמלווה אותו מאז השבי, כשחייו היו תלויים במזל מול סכנות כמו הפצצות וגזים רעילים במנהרות. "והיינו קרובים, ישבנו במקום אפור בתת קרקע, ואז פיצוצים, עוצמתיים, קרובים מילימטרים, החמאסניקים תפסו אותנו והתחלנו לרוץ במנהרה, עקומה לגמרי, שכל שנייה יכולה לקרוס, מנסים להתחמק מההפצצה וגם מגזים רעילים, רצים ורצים עד שאיתן, מתיישב, עם המאה במשהו קילו שלו, מתיישב ואומר לי: עד לפה הגעתי, תשאיר אותי'. אני תפסתי אותו מהזרוע וגררתי אותו, גררתי אותו כמה שיכולתי עד שנגמר לי הכוח, אם אתה לא מתחיל לזוז נמות שנינו פה אמרתי לו, אז הוא קם והמשכנו עד שהגענו למקום בטוח, אבל עכשיו אני לא שם כדי לגרור אותו מהזרוע".

יאיר הדגיש כי כל עם ישראל נמצא בשבי כל עוד 58 החטופים לא חזרו, וקרא לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם: "רק החזרת כל 58 החטופים תיתן לנו את המנוף להתקדם בתור חברה". הוא פנה ישירות לראש הממשלה נתניהו, שהחזיר אותו הביתה, בבקשה לעשות זאת שוב: "תסיים את המלחמה ותחזיר את כל החמישים ושמונה חטופים... זה לא עניין פוליטי, זה אח שלי איתן, אנשים אמיתיים".

"52 מיליון שניות - ללא נוכחותו"

עידית אהל, אמו של אלון החטוף, פתחה במכתב נוגע ללב לבנה, המבטא את הכאב הבלתי נסבל של 600 ימים - 52 מיליון שניות - ללא נוכחותו. היא תיארה את המאבק היומיומי להמשיך בחיים, בעוד אלון, "ילד יפהפה בן 24", סובל בחשיכה, רעב ופצוע, ללא טיפול רפואי. לצד תמיכה ציבורית רחבה. "גורמים שונים מנסים לגרום לנו להתרגל למציאות האיומה הזו - אל תאפשרו לקולות האלה להישמע", אמרה והתריעה מפני ניסיונות לנרמל את המצב כ"טרגדיה פרטית של 20 אנשים". עוד הדגישה את השערורייה המוסרית שבהשארת חטופים בשבי. "אנחנו כואבים ובוכים ומתאכזבים, אבל לא עוצרים לרגע", אמרה, תוך תיאור המסע המפרך להחזרתו.

בקריאה נוקבת לעם ישראל, עידית דחתה את הציניות וקראה לממשלה לפעול מיידית: "תזכירו להם: השבת החטופים היא המפתח לשיקום! זו התרופה היחידה שתאפשר להציל את נפש האומה הזו". היא פנתה גם לממשלת ארצות הברית, בבקשה להתערב מול חמאס להבטחת שלום החטופים "לאחר שעשיתם עסקה עם חמאס, אנא פנו אליהם שוב ובקשו ערבויות לשלומם ובריאותם של החטופים". היא סיימה בהבטחה לאלון: "תחזיק מעמד, עוד קצת, ילד שלנו. לא נפסיק עד שנחזיר אותך הביתה בחיים!".

"חיה על קצה של תהום"

חגית חן, אמו של איתי חן, לוחם צה"ל שנחטף מנחל עוז, תיארה את 600 הימים כ"כאב, לילות ללא שינה וחוסר ודאות", תוך דחיית הניסיון למזער את המשבר כ"טרגדיה של 22 משפחות. יש היום 58 חטופים. 58. לא 24. לא 'פחות'. לא 22. 58!!"

היא הדגישה כי זו "טרגדיה לאומית" ובושה שמעידה על סדק עמוק בחברה הישראלית. חגית הביעה תסכול מהפקרת בנה, שנלחם בגבורה וננטש, ומהשיח על עסקאות חלקיות: "כמה עוד אפשר לעמוד על במה זו ולהסביר שחטוף הוא חטוף הוא חטוף - חי וחלל, שאמא היא אמא - ושכל אמא שחטפו את בנה היא אמא בסערה, בהתמוטטות, בתשוקה אינסופית לקבל את בנה- בתקווה בחיים ואם לא אז למנוחת עולמים. אני לא מצליחה להבין את השיח של עסקות חלקיות – הרי כל החטופים הופקרו".

כאם שחיה בחוסר ודאות לגבי מצב בנה, בין חיים למוות, חגית זעקה נגד ההפקרה המתמשכת: "אני חיה על קצה של תהום... ואם לא טעו – אולי לא יידעו איפה הוא ואיתי שלי פשוט ייעלם לעולם". היא קראה לממשלה, בראשות בנימין נתניהו, להחזיר את כל 58 החטופים כצעד ראשון לשיקום לאומי, והדגישה: "לא יעלה על הדעת שמישהו יחשוב שזה לא דחוף להחזיר חטוף שאינו בחיים. אין מדינה כל עוד יש חטופים. זו טרגדיה של כל עם ישראל. החזירו אותם הביתה עכשיו!"

"נתניהו איך אתה מעז להתמהמה?"

מרים לפיד, ממייסדי גוש אמונים, זעמה על התמהמהות הממשלה בהחזרת 58 החטופים, תוך ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו. היא הזכירה הבטחתו לברר אפשרות להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה, אך תקפה את ניהול המשבר, שלטענתה מחזק את תדמיתו הלוחמנית של נתניהו על חשבון החטופים. "האחים שלנו שבויים, ואתה מעז להתמהמה בהשבתם? היום, אחרי שש מאות ימים, אתה עדיין מדבר על ניצחון מוחלט?" שאלה בזעם.

לפיד דחתה את הרעיון של עסקאות חלקיות, וטענה כי ההזדמנות להחזיר את כולם הוחמצה כשחמאס היה במצוקה: "אז צריך היה לשחרר את כולם, יהא המחיר אשר יהיה, ואחר כך להילחם עד חורמה". היא קראה לנתניהו להכריז על סיום המלחמה ולהחזיר את כל החטופים: "אם צריך – הכרז על סיום המלחמה עכשיו, החזר את החטופים כולם, אסור לך להשאיר אף אחד מאחור!"

רפי בן שטרית, אביו השכול של סמ"ר אלרואי בן שטרית שנפל בנחל עוז, דיבר בשם ערכי הערבות ההדדית שהניעו את בנו להילחם עד טיפת דמו האחרונה. " הגעתי לכאן כי אני לא מעכל שכבר 600 ימים 58 אחים ואחיות שלנו חטופים שם".

הוא תיאר את 600 הימים כ"חושך, רעב וגיהנום" עבור 58 החטופים, וקרא להפסקת ההפקרה: "זו לא עמדה פוליטית. זאת לא מחלוקת. זו הסכמה לאומית הרחבה ביותר בישראל. פדיון שבויים הוא לב הקונצנזוס. עם ישראל – מכל מחנה, מכל מגזר – מבית שאן ובית אלפא, דרך בית אל ועד החיילים שלנו בבית חאנון, כולנו מאוחדים סביב הקריאה להחזיר אותם הביתה".