רומי גונן: "אני מקבלת טיפול - בזמן שאחרים מתחננים לכדור מסכן של אקמול"
שלושה חודשים אחרי ניתוח ראשון, שורדת השבי רומי גונן שיתפה פוסט כואב ומלא תקווה – מלוּוה בתמונות וסרטונים מהשיקום • "הדרך עוד כל כך ארוכה, והכוחות לפעמים נגמרים" • לדבריה, תחושת האשמה על כך שהיא מקבלת טיפול בזמן ש-58 חטופים עדיין בעזה, מלווה אותה יום־יום
,עודכן
0השמעה
שורדת השבי רומי גונן, שיתפה היום (שלישי) בפוסט אישי את תחושותיה מהשיקום הארוך בבית החולים. "27.5.25, שלושה חודשים אחרי הניתוח הראשון. יוצאים לדרך של ניתוח מספר 2", פתחה. "שלושה חודשים של שיקום מאסיבי, מפגשים עם חיילים ואזרחים פצועים בגוף ובנפש. כולם בשביל כולם, מרימים, מפרגנים ובעיקר תומכים אחד בשנייה".
גונן התייחסה גם למצבים הנפשיים הקשים שהיא חווה: "הדרך עוד כל כך ארוכה והכוחות לפעמים נגמרים. הרבה מאוד תסכולים, משברים מנטליים ואכזבות – מזה שלא התקדמתי, מזה שאני עדיין בבית חולים ובעיקר מזה שעדיין יש 58 חטופים בעזה. איך אפשר בכלל להתחיל להשתקם כשאני נמצאת פה והם שם?".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
היא הדגישה את הפער בין תנאי השיקום שלה לבין מצבם של החטופים: "אני מקבלת טיפול בזמן שאחרים מתחננים לכדור מסכן של אקמול. אני יכולה להזמין איזה אוכל שאני רוצה כשהם נלחמים על פיתה ביום. האשמה והחרדה מלווים אותי. הם חייבים לחזור – בשביל עצמם, בשביל המשפחות שלהם ובשבילנו".
לדבריה, תהליך ההחלמה "איטי, כואב ובעיקר עצוב. נורא קל להסתכל מהצד ולהגיד שאנחנו נראים טוב, אבל לאף אחד אין מושג מה קורה מבפנים. אנחנו לא בסדר!! וזה יקח עוד זמן – ובעזרת השם כולנו נשתקם ונעבור את הכל כי אנחנו חזקים. מאוד".
את הפוסט היא סיימה בקריאה נוגעת ללב לציבור: "אני מבקשת ממכם בבקשה, לא להניח הנחות, לא לשפוט. פשוט לאהוב אותנו אהבת חינם, לקבל אותנו, לתמוך בנו. אני בטוחה שעוד שנה מהיום אני אעלה פוסט ואכתוב שסוף סוף, ברוך השם – החטופים והחיילים בבית, יש לי יד מתפקדת והסיוט הפיזי מאחורי. תאחלו לי בהצלחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו