ויכוח כואב מתקיים שוב בישראל בימים אלה - האם הלחץ הצבאי של צה"ל על חמאס הוא הדרך לשחרר את החטופים שמוחזקים בעזה. מצד אחד עומדות משפחות חטופים המאמינות שהגברת התמרון הקרקעי היא גזר דין מוות עבור החטופים, ומנגד יש הטוענים כי רק הלחץ הצבאי יביא את חמאס לשולחן המשא ומתן. בין משפחות החטופים יש את אלו ששילמו את מחירו של התמרון הקרקעי - משפחות חטופים שנחטפו חיים אך נרצחו או נהרגו בשבי בעזה.
המקרה שנצרב הכי הרבה הוא רצח ששת החטופים כרמל גת, עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי ורס"ר אורי דנינו ז"ל. ב-31 באוגוסט 2024 הם אותרו בתוך המנהרה התת-קרקעית כאשר הם אינם בין החיים וסימני ירי על גופם. על פי הדוח הפתולוגי הם נרצחו יומיים קודם לכן ומהתחקיר שנערך עלה כי הם "נרצחו על ידי המחבלים שהחזיקו בהם. תמרון צה"ל במרחב, הגם שהיה מדורג וזהיר, השפיע נסיבתית על החלטת המחבלים לרצוח את ששת החטופים".
"41 חטופים נהרגו בשבי"
"אנחנו מרגישים את החובה לזעוק את הזעקה הזאת", אומרת נעם פרי, בתו של חיים פרי (79) שנחטף בשבעה באוקטובר מניר עוז. הוחזק בעזה ונרצח במנהרה. גופתו הושבה לארץ באוגוסט 2024 כאשר על פי תחקיר צה"ל, המחבלים ששמרו עליהם רצחו אותם בחודש פברואר באותה שנה לאחר שחיל האוויר תקף את המנהרה שבה שהו.
"הצבא לא ידע קודם איפה כל החטופים וגם לא יודע עכשיו איפה הם מוחזקים. אי אפשר לשמור עליהם תוך כדי לחימה עצימה", היא אומרת. "אני מרגישה שזו המחויבות שלנו לצעוק, אנחנו שילמנו את המחיר הכי כבד וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות שזה לא יקרה לאחרים".
על הטענה כי לחץ צבאי מחזיר חטופים היא אומרת: "יש 41 חטופים שנהרגו או נרצחו בשבי בעקבות הלחימה, זה כבר עובדה. אני אולי יכולה להתנחם בזה שבפברואר 2024, כשאבא שלי נהרג, מקבלי ההחלטות גם בדרג הצבאי וגם במדיני האמינו באמת שזו הדרך היחידה. אבל עכשיו המחיר הוא ברור, הם יודעים את זה, הם עשו תחקירים ויודעים איך החטופים נרצחו ונהרגו בשבי בין אם בהפצצות של מנהרות, הפצצות של דירות או בין אם בהתקרבות התמרון ואז השובים רצו אותם - הכל ידוע ונחקר ועכשיו זה יהיה ממש פשע להתעלם מזה".
"ההפגזות הורגות את החטופים"
"אני מגיעה לנירים, הבית שלנו, כמעט כל שבוע, בשבוע שעבר הייתי שם שמעתי את ההפגזות והלב שלי נקרע, לא יכולתי לנשום", אומרת אסתר בוכשטב, אימו של יגב בוכשטב בן ה-35 שנחטף מנירים. גופתו של יגב בוכשטב חולצה מעזה ב-20 באוגוסט 2024, אך הוא נרצח במנהרה כבר ב-14 בפברואר, כחצי שנה קודם לכן.
"יגב הבן שלי היה חטוף חי וההפגזות של צה"ל גרמו לכך שיירצח, צה"ל הפגיז ליד מנהרה שהוא ועוד חטופים שהו בה והתגובה הראשונה של המחבלים הייתה להוציא אותם להורג", היא מסבירה. "לפי הערכה של צה"ל בזמנו החטופים לא היו אמורים במנהרה או באזור הזה אבל חמאס לא עובד אצלנו".
לטענתה: "אני אישית לא מאמינה שהלחץ הצבאי הוא שהביא את עסקת שחרור החטופים הקודמת ואני לא רוצה לראות את החטופים חוזרים בארונות. הבן שלי נחטף חי והיה צריך לחזור חי - לא יכול להיות שאחרי כל כך הרבה ימים יש עדיין חטופים בעזה".
"אנחנו פשוט מתעלמים ומחליטים להקריבם"
"אני יודע שעוד חטופים כמו אחותי נמצאים בשבי, אפשר להציל אותם, אפשר להוציא אותם ומחליטים שלא. אני כל הזמן במתח, זה הורג אותי", מסביר אלון גת, אחיה של כרמל גת (40) ז"ל שנחטפה בשבע באוקטובר מבארי, נרצחה בסוף חודש אוגוסט 24 יחד עם חמישה חטופים אחרים וגופתה הושבה ארצה. אימו של אלון, כנרת, נרצחה במתקפת הטרור בביתה. "הדיבורים על חידוש הלחימה בצורה עצימה מתסכל, יש כאן חוסר למידה והבנה".
"כשהציגו לנו את התחקיר לגבי הרצח של כרמל וחמשת החטופים האחרים אמרו לנו, אנחנו שיודעים שבעצם הלחץ הצבאי זה מה שהרג אותם - ואנחנו לומדים מזה - אבל עובדה שלא עושים דברים אחרת, חוזרים על אותן הטעויות", הוא אומר. "הבטיחו לנו שהלחץ הצבאי יחזיר את כרמל בחיים ובמקום זה הוא הרג אותה. איך זה שאחרי שמדינה שלמה הייתה אבלה על 6 חטופים, עושים עכשיו שוב בדיוק את מה שהרג אותה? לא למדתם כלום?! ההפצצות הורגות את החטופים וכך גם הגעה למקומות שחושבים שאין בהם חטופים. רואים את התוצאה שהלחץ הצבאי הורג אותם - אנחנו פשוט מתעלמים מזה ומחליטים להקריבם".
על הטענה לפיה הלחץ הצבאי מביא את חמאס לשולחן המו"מ הוא אומר: "אנחנו בלחץ צבאי שנה וחצי ועדיין יש חטופים ולא מצליחים לשחרר את כולם ואין עסקה. הדרישות של חמאס לא ישתנו, ראינו שעשו הפוגה בלחימה, הביאו חלק מהחטופים, ואז שוב חוזרים אל אותם המקומות בפעם השלישית והרביעית כשבעצם מסכנים גם את החיילים. אנחנו במעגל שחוזר על עצמו שוב ושוב ואני לא רואה איך זה משתנה. כל פעם מבטיחים לנו ניצחון והוא לא קורה. המלחמה הזאת חייבת להיפסק בשביל להציל חיילים ובשביל לשחרר חטופים וכדי שנוכל לחזור לטיפת שגרה".
על הגעגועים לבנות משפחתו שנרצחו סיפר: "עדיין לא התחלתי לעכל את האירועים שקרו למשפחה שלי, אנחנו עדיין במלחמה, עדיין רצים לממ"ד. יש לי ילדה קטנה שאני רץ איתה כל יומיים לממ"ד, הבטחתי לה שמלחמה תסתיים ודודה שלה תחזור, וזה לא קרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו