"דודה שכולה לב אחד גדול": תמר קוץ הובאה למנוחות בבית העלמין ביבנה

תמר קוץ, שאיבדה את בנה, כלתה ושלושת נכדיה בטבח שביצע חמאס בקיבוץ כפר עזה, הובאה למנוחות היום (שלישי) בבית העלמין בגן יבנה, לשם עברה לאחר שפונתה מהקיבוץ. קוץ הייתה בשנות השבעים לחייה, ונפטרה אתמול.

בני, בן זוגה של תמר: "ב-7 באוקטובר חיינו נעצרו. המשפחה האהובה שלנו נקטלה. כעבור זמן מה הבנו שנחטפנו למנהרות הזיכרון וכלא הגעגועים - במקומות האלה אין חילוץ ואין עזרה. כאוהבת משפחה המשיכה תמר לטפל ולאהוב את משפחתה שנותרה, ולטפל בנכדיה האהובים מאוד. כאוהבת אנשים ובני אדם היא המשיכה לתקשר ולשוחח עם בני אדם באשר הם. עם הפליטים שגרו לידנו ונהגי המוניות. אבל בתוך מנהרת הגעגועים הלך הכאב והתעצם, ורעייתי היפה והאוהבת הוכרעה והגיעה כעת להיות ליד יקיריה. נומי, פרח, נומי״.

שרון, בתה של תמר ז"ל: "אמא היא הרוח החיה והשמחה ותמיד דאגה שיהיה ולא יחסר. היא דאגה לחגוג חגים בהלכתם. הזכירה לנו תמיד שהתוכן הוא העיקר. היא הייתה אחראית על כתיבת סיפורי יום הולדת לכל אחד מבני המשפחה. בסבלנות גדולה היא ישבה וכתבה בכתב ידה העגול והיפה. אמא והמשפחה היו לנו חום ואור, קן של ביטחון והגנה, ואז חיינו נשברו ונפערה בנו תהום. את, שאהבת את משפחתך ונכדייך עד אין קץ נשטפת כאב וגעגוע. היו בך כוחות כבירים אמא. איך קמת כל בוקר לחיים - והפצרת גם בנו לעשות כך. הגעגועים מילאו את ליבך. עכשיו הגיע השקט לליבך ואת יחד איתם - בשלווה שאין לה קץ. אמא שלי אהובה, את איתי לעולמים".

אבי כהנא, חבר קיבוץ כפר עזה וחבר של תמר: "תמר הייתה שותפה מלאה בייצור עולמנו. בימים האחרונים שלפני האסון הנורא היא עסקה במה שאהבה כל חייה - בילדים ובללמד. אין זיכרון אחד בכפר עזה שטביעתה של תמר לא נמצא בו. כל ילד או ילדה מילדי כפר עזה נושאים ב-DNA שלהם את הגן של גן תמר. היא המציאה את הגן האם של כל הגנים בכפר עזה. כל אחד ואחת מאיתנו פגש את תמרה בתור המורה של ׳שלום כיתה א׳״.

הוא הוסיף: "היא תרמה לחיינו כל כך הרבה יופי, חכמה וצבע. הבור שנפער בליבנו ונפשנו הוא עמוק. לצער ולעצב האינסופי שלנו נוספה עוד קומה. אנו שזורים זה בזה. תמר סיפרה לי שאין בוקר שהיא לא פוקחת את עיניי בבכי חסר מעצורים. 592 יום מאז האסון הנורא שגדע באכזריות את חייהם. יהי זכרך ברוך״.

אין בוקר שהיא לא פקחה את עיניי בבכי חסר מעצורים

האחיינית של תמר ספדה: "נהוג לחשוב שאין שופטים אדם בשעת צערו. תמר ברגעים הכי קשים בחייה, העפילה לגבהים אותם לא נשכח".

היא המשיכה: "דודה שכולה לב אחד גדול לשלושת הילדים. הנכדים. ובני שהלכה איתו לאורך כל הדרך. דודה אהבה שירים. אהבתך לקיבוץ שהיית מחסדיו אהבתך ליצירה. לסדר. השבעה באוקטובר טלטל וזעזע את כל מה שהכרת והאמנת. עשית ככל שאת יכולה להנציח את אהובייך. ליבך הגדול והאוהב התקשה להמשיך לפעום".

נכדה ספד לה: "אהבתי לבוא אלייך סבתא. בחגים. בימי הולדת. ריח הבישולים באוויר. בכל יומולדת היית מכינה לנו ספר. כל דף בשמרדף נפרד. וכשהיינו עוזבים היית מוציאה מהמגירה שקית של שוקולדים. 'קחו שיהיה לכם לדרך'. אהבת אותנו הנכדים בלי סוף. ואנחנו שאבנו כל רגע מהרכות החינניות. והאהבה. אני אתגעגע לכל המשפטים והסיפורים שלעולם לא אשמע אותך יותר מדקלמת. אתגעגע לאיך שהיית מלטפת את ידי ואומרת: 'קסם'".

קוץ הייתה בין מקימי קיבוץ כפר עזה, ובמשך עשרות שנים שימשה כגננת וכמורה אהובה. יחד עם בעלה בני, שליווה אותה עד יומה האחרון, נחשבה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הקיבוץ. מאז פינוי התושבים לאחר 7 באוקטובר, שהתה תמר בדיור מוגן – שם גם נפטרה הבוקר בשנתה.

בנה אביב, אשתו לבנת ושלושת ילדיהם – רותם, יונתן ויפתח – נרצחו באכזריות על ידי מחבלי חמאס במהלך הטבח. מקורביה סיפרו כי מאז האסון, התקשתה לשוב לעצמה.

קהילת כפר עזה מסרו הצהרה עקב לכתה של תמר קוץ: "הקהילה מרכינה ראש עם לכתה של חברתנו, תמר קוץ ז"ל. תמר הייתה אשת חינוך ותיקה, אהובה ומוערכת, מדור מייסדי הקיבוץ ומעמודי התווך של הקהילה, שהובילו אותנו במשך שנים רבות".