אבוי לנו כחברה אם החטופים החללים יישארו שם

אני רוצה לספר לכם על הדודים שלי, גדי וג'ודי חגי, כי חשוב לי שתכירו, ולו במעט, את האנשים המדהימים והמיוחדים שהם היו, את הזוהר והאהבה שהם הביאו לכל מקום. גדי הוא האח הצעיר והשובב של אבא שלי. כבר בגיל שלוש התגלה הכישרון יוצא הדופן שלו למוסיקה ולנגינה על כלי נשיפה, ובילדותו הוא היה מנגן במקביל על שני חלילים. הוא הפך להיות מוסיקאי בחסד. ג'ודי נולדה בארה"ב ובילדותה עברה לקנדה. היא הגיעה לארץ לביקור בן חודש לאחר האוניברסיטה, פגשה את גדי, התאהבה באדם ובאדמה - ונשארה כאן כל החיים.

הם בנו את חייהם בקיבוץ ניר עוז, גידלו ארבעה ילדים מדהימים ולימים הפכו לסבים לשבעה נכדים. גדי לקח את תשוקתו ליצירה והפך להיות השף של הקיבוץ, וג'ודי היתה מורה לאנגלית ומיינדפולנס בבתי ספר בעוטף עזה. היא עבדה עם ילדים עם צרכים מיוחדים, ובנתה תוכניות שסייעו לילדי העוטף להתמודד עם הטראומות של ילדות בצל "צבע אדום". הם היו זוג מיוחד ומעורר השראה. אהבה יוצאת דופן, חברות ושותפות, ומעל הכול עמדה המשפחה שהם כ"כ אהבו.

ב־7 באוקטובר, גדי וג'ודי יצאו כהרגלם מדי בוקר לטייל בשדות הקיבוץ. ב־06:00 בבוקר מצלמות האבטחה קלטו אותם יוצאים מהשער הצהוב - וזו תמונתם האחרונה. בשעה 06:30 בבוקר ג'ודי כתבה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שיש מתקפת רקטות רצינית ושהם שוכבים עם הפנים לאדמה. בסביבות השעה 07:00 היא דיברה עם מד"א, סיפרה שמחבלים על אופנוע ירו ופצעו אותם. היא התחננה לעזרה, שמעולם לא הגיעה, וזאת הייתה הפעם האחרונה שמישהו שמע מהם.

שבועות רבים לא ידענו מה עלה בגורלם. רק לאחר זמן רב מדי התברר לנו כי אותם מחבלים על אופנוע, בדרכם לטבוח באנשי ניר עוז, רצחו וחטפו אותם לעזה, והם שם עד היום. ג'ודי היא אחת משלוש הנשים שעדיין שבויות. ואנחנו כאן, כואבים, מתגעגעים ונאבקים כבר יותר משנה וחצי להחזיר אותם.

אני רוצה לנצל את הבמה ומבקשת מכם לעזור לי: לזכור, להזכיר ולהחזיר את כולם הביתה. החיים לשיקום ולריפוי, והחללים לקבורה ראויה באדמת ישראל. אבוי לנו כחברה, כמדינה, כבני אדם, אם מישהו יישאר שם.

ב־6 באוקטובר בלילה, דוד גדי כתב בפייסבוק את מה שהיטיב להגדיר אותו והפך למילותיו האחרונות: "חיה את חייך כאילו זה יומך האחרון, אך למד כאילו תחיה לנצח". ועם ההשראה של גדי וג'ודי אנחנו ממשיכים, כי רק כשכולם יחזרו הביתה נוכל להתחיל בתהליך השיקום של החברה והמדינה.

הכותבת היא אחייניתם של החטופים החללים גדי חגי וג'ודי ויינשטיין־חגי