אחרי חודשים של ביקורת ציבורית נוקבת, סיעת ״התעוררות״ תחבור לתושבי העיר ותעתור לבג״ץ בנושא התנהלות המשטרה ושב״כ ברחוב עזה במהלך התקופה האחרונה, בה מתקיימות באזור הפגנות בסמוך למעון ראש הממשלה.
מדובר במאבק שמצליח לטלטל את העיר כולה בחודשים האחרונים, במסגרתו תושבי השכונה וגם כאלה שמתגוררים מחוצה לה מלינים על פגיעה אנושה במרקם החיים, זאת בשל התנהלות לא-שוויונית בכל הקשור לקיומן של המחאות – אלה שנמשכות לעיתים לאורך ימים שלמים, בשעות המנוחה ובלילה, ותוך חסימת צירים מרכזיים.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה שחברי מועצת עיריית ירושלים מעידים כי בכוונתם לפנות לבג"ץ סביב הסוגיה, אולם עד עכשיו היו האמירות הללו בגדר ניסיון "להרגיע את הרוחות". כעת, כשהמהלך קורם עור וגידים, אנו חושפים את המנגנון לפעולה ואת לוח הזמנים הצפוי עד להגעה לבית המשפט.
על פי חומרים שהגיעו לידי ״ישראל היום״, בסיעת ״התעוררות״ החברה בקואליציה הירושלמית מקיר-לקיר של ראש העיר ליאון, מתכוונים לעתור לבג״ץ יחד עם התושבים במהלך הזמן הקרוב, ולא במקרה; רק היום (שלישי) חזרה הכנסת מפגרה ועמה חודשו ההפגנות בבירה, שצפויות ללכת ולהתעצם בקרוב.
על פי גורמים המעורים בנושא, המטרה העיקרית של העותרים, שנמצאים בשיח יום-יומי עם התושבים, היא להצליח להגיע לבג"ץ בהקדם האפשרי מתוך הבנה שהפגיעה בתושבי העיר עקב ההפגנות לא מידתית, ובעיקר לא יכולה להמשיך ולהתקיים באופן הזה. "המטרה המרכזית שלנו היא להביא לאיזון בין החופש להפגין לבין הזכויות הבסיסיות של תושבי ירושלים", הם מציינים, "כדי להצליח להגיע לעמק השווה בין הצדדים".
עורך הדין ד"ר מתן גוטמן, המייצג את הסיעה כבר שנים במאבקים מהסוג הזה בדיוק וייצג גם את תושבי רעננה שהלינו על ההפגנות מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר בנט, יבקש להציג שלושה טיעונים מרכזיים בבג"ץ. הטיעון הראשון הוא בכל הקשור לפגיעה המשמעותית בעורקי התחבורה העירוניים בשל ההפגנות. מדובר בפגיעה בצירי תנועה מרכזיים המשמשים הן רכבים פרטיים, הן מערכי תחבורה ציבורית והן רוכבי אופניים והולכי רגל.
פגיעה בצירים הללו פוגעת, דה-פקטו, בכלל תושבי העיר שמבקשים לעבור באזור; הטיעון השני יתרכז בפגיעה באיכות חייהם של תושבי האזור וכן בפגיעה בזכותם לביטחון. לאורך כל התקופה האחרונה התפרסמו עדויות על תלמידי בתי ספר שלא הצליחו להגיע ללימודים, על קשישים שלא הספיקו להגיע לבדיקות רפואיות הכרחיות ואף על תושבים שנבצר מהם להגיע למקלט המשותף במצב חירום – בשל החסימות ברחוב ובאלה הסמוכים לו.
הטיעון האחרון יתרכז בפגיעה בבעלי העסקים באזור, שאמנם זכו לאחרונה להטבה מטעם העירייה – אולם מעידים כי כמעט ובלתי-אפשרי לנהל עסק כשהרחובות חסומים חדשות לבקרים, מבלי יכולת להוציא משלוחים ממנו בשל חסימות הכבישים.
את ההחלטה לעתור לבג"ץ, אגב, ליווה איסוף של מאות עדויות כתובות, מצולמות וגם כאלה שבע"פ מפי תושבים מתוסכלים במגוון תחומים – מפגעי רעש, תברואה, פגיעה בעורקי התחבורה, אלימות וכו', שישמשו את העותרים בבית המשפט – שמקווים להצליח להגיע לפשרה בנידון.
רבות דובר בתקופה האחרונה על אוזלת היד של הנוגעים בדבר, כאשר כל גוף בחר להפנות אצבע מאשימה למשנהו. בין היתר, כשחשפנו ב"ישראל היום" לראשונה את התארגנות תושבי הבירה נגד ההפגנות, ציינה אחת מחברי "ירושלמים נגד אנרכיה" (שנקראו אז "ירושלמים נגד הפגנות"), כי "אנחנו מצפים מהעירייה שתהיה, פעם אחת, פה עבור התושבים. שתיזום הליכה לבית המשפט, ושתסייע לתושבים שלה באמת".
חשוב לציין כי לעירייה אין כמעט סמכות בכל הקשור לקיום הפגנות, והיא מקיימת את האירועים הללו בהנחיית המשטרה ושב"כ, שלא רשמו הצלחה גדולה באיזון הזכויות בין שתי הקבוצות; זאת, חרף ההודעות החוזרות ונשנות של המשטרה לפיהן זו "תאפשר את קיום חופש המחאה לצד פגיעה מינימלית במרקם החיים הציבורי".
בתוך כך, נראה שגם בעיריית ירושלים הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות, על אף עדויותיהם של חברי מועצה, שאחד מהם ציין בשיחה עם "ישראל היום" בעבר ש"הנושא הגיע לעירייה ועשה הרבה בלגן". אותו בלגן, אגב, נחשף כאן בעבר במסגרת התכתבות בין מספר חברי מועצה, שהתווכחו סביב שאלת אופן קיום ההפגנות בבירה.
"מעבר לכך", אז הוסיף, "אני חושב שגם העובדה שראש העיר פתאום נחשף לגודל המהומה והביקורת, גם כלפיו, עזרה להבנה שיש פה משהו גדול שצריך להתייחס אליו".
ובכל זאת, מקורה של העתירה לבג״ץ בתנועה המדוברת, שמהווה גם סיעה אחת מתוך קואליציה רחבה של 31 חברים וראש עיר. הצעד המתבקש היה להתכנס לאירוע יחד, כקואליציה שמבקשת להביא לעמק השווה ולהיטיב עם תושבי העיר, ולא לתת לסיעה אחת להרים את הכפפה ולעשות את ״העבודה המלוכלכת״ כך שהשאר לא יצבעו בצבעים פוליטיים.
נראה כי הפנייה המתוכננת לבג"ץ מהווה את הישורת האחרונה בשרשרת אותה הרכיבו מספר גורמים לאורך התקופה האחרונה. בתוך כך, רק הבוקר (שלישי) שיגרה השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן מכתב למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי בדבר הרעש החורג מגבולות החוק במהלך הפגנות המתקיימות בירושלים. "המשטרה הרחיקה את המפגינים מבית ראש הממשלה, והם מפגינים בסמוך לבתים של אזרחים", ציינה.
"משרדנו ביצע מדידה ביוני 2024 ונמצא כי קיימות עוצמות רעש בלתי-סביר בבתי המתלוננים. מדובר בחריגות משמעותיות – 41 דציבל מעל המותר (פי 12,000 רעש מהמותר!) בשעות הלילה וחריגה של עד 20 דציבל (פי 100 רעש מהמותר!) בשעות היום; ממצאים אלו הועברו למשטרה ביולי 2024. אבקש את עזרתך בהנחיית מפקדי המחוזות הרלוונטיים, בהכנה לאירוע הפגנה מכל סוג, לקבוע סט הנחיות שיתחשב גם בנושא הרעש ולהתמיד באכיפת הנחיות אלה".
את המכתב שלחה סילמן על רקע אין-ספור תלונות שהתקבלו במשרדה בעת האחרונה, דבר שאף ציינה במכתב עצמו, באומרה ש"גם בימים אלה, מגיעות למשרדנו תלונות מתושבים בגין הרעש במקום".
המכתב מתווסף לאחד נוסף ששיגר לפני כחודש חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד ליו״ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה בבקשה לקיום דיון דחוף בנושא ה״פגיעה החמורה באיכות חייהם של תושבי ירושלים בשל הפגנות סדרתיות בלתי-מבוקרות״, לשונו. זאת, לצד תלונות רבות נוספות שהגיעו למוקד העירוני ובקשה של בכירי עיריית ירושלים לקיים דיון מקצועי בנושא.
נציין כי לאחר קבלת אין-ספור התלונות וחשיפת ההתאגדות כאן, כאמור, התבקשו מספר פעמים מפגינים ברחוב עזה לכבד את התושבים ולא להשתמש במגפונים בין השעות 14:00-16:00. פשרות מהסוג הזה הן אלה שהעותרים ישמחו להשיג בזמן הקרוב דרך בג"ץ, במטרה להצליח וליישב, סוף-סוף, את סוגיית המחאה נגד המחאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו