מאז היותי ילד אני נרגש מחגיגות יום העצמאות. יום העצמאות היה לי ולחבריי יום של שמחה, ריקודים ברחובות וזיקוקים באוויר. יום של במות בידור ושמחה אמיתית על עצמאותה של מדינה שיצאה משואה למלחמה על עצמאותה והיום חוגגת עצמאות.
מדינה אשר מניפה את דגלה לראש התורן ואומרת: אני פה. אומרת שהיא הבית לעם היהודי ומזמינה כל יהודי מן העולם חינם אין כסף לבוא הביתה. עצמאות היא שדה תעופה המאפשר לגעת בעולם. עצמאות היא מטבע ישראלי עם סמלים ישראליים. עצמאות היא הזכות להקים צבא וגופי ביטחון, המאפשרים לשמור על הבית.
עצמאות זה ליצור יש מאין מקורות מזון לכל תושב, ובגד חם לחורף. עצמאות זה ללמד את דור ההמשך על השורשים שלנו ולהפיצם לכל תושב במדינה. עצמאות זה לבנות מערכות ישראליות ששומרות על הבית. עצמאות זה לבנות דמוקרטיה אשר נשלטת על ידי שלוש רשויות, וכולם יודעים מי כפוף למי. עצמאות זה לטייל במדינה שלנו, לגעת בנופיה החדשים והישנים. עצמאות זה לחשוב את שאתה רוצה ולפעול בעצמאות, מבלי לעבור על החוק שהמדינה העצמאית קבעה לעצמה.
לכל עצמאות יש מחיר, ואנחנו במבט במראה יודעים מהו המחיר. הרוצה בעצמאות חייב לדעת שכדי להשיג עצמאות צריך להילחם עליה, לקבל זכות לחיות. יש לעמוד איתן על הרגליים האחוריות, במצח נחושה, ולומר: אנחנו כאן. כדי לומר זאת צריך אומץ, ואומץ לא קונים בשוק. אומץ לעצמאות המחשבה ואומץ לעצמאות ההתנהגות נובעים מעומק השורשים ומהאמונה בצדקת הדרך. אומץ הוא היכולת לדעת את מקורות הפחד ולסלקם בהינף יד. אומץ הוא הפעולה שאנחנו עושים בהבנה שאם הפחד ישתלט על גופנו, אנה נלך.
תחושת העצמאות היא היכולת לחשוב מה טוב למדינה ואיך מדינה נלחמת על קיומה. אומץ מנהיגים מקבלים אם הם שותפים לחזון, ולא נעצרים בבעיות השעה. מנהיג חייב לראות עצמו כרץ מרתון, ורץ מרתון לעולם לא יעצור לבדוק את הבורות הקטנים, אלא יתקדם אל החזון ואל המטרה הסופית.
את האומץ אני באופן אישי לוקח ומקבל בבית הקברות. שם אני פוגש את אלה השוכבים מתחת לוח, אשר מסרו את נפשם למען עצמאות המדינה. מתוך השיש אני מקבל את הכוח להמשיך לנוע קדימה. אני חש בצוואה הצועקת מן האבן, את הבקשה ממני, של אלה שאינם, לשמור על ההישג שהם השיגו במותם.
צוואה זו היא המגדלור המאיר את דרכי. צוואה זו היא הרוח בגבי, ויודע אני לאן היא דוחפת אותי. היא דוחפת אותי לשמור על המדינה. היא המבקשת ממני לשמור על צאצאיי. היא המנחה אותי איך לשמור על ביתי. כל עוד נשמה באפי וכוחות נפשיים בי, יקום גופי ויתייצב לנצח את הכאב ולחבק את הזקוק לאהבה ולתשומת ליבי.
בי נשבעתי אמונה למדינה שלי ואהיה מניף את דגלה עד קצה גבול היכולת שלי, ובזאת אדע שכך שמרתי על ביתי ועל עמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו