בסרטון נחשף סיפורה של סמ"ר (מיל') עדי ברוך ז"ל. אמה, אורית, משתפת על הנחישות שאפיינה את עדי - נחישות שבאה לידי ביטוי בהחלטתה להתגייס למילואים ולסייע בכל דרך שיכלה. עדי הייתה מלאה כישרון: צלמת, ציירת וכותבת שירים. בסיום השבעה, אורית נכנסה למחשב וגילתה מעל מאה שירים, אחד מהם – "ואם אי פעם אמות", שכתבה תשעה חודשים לפני נפילתה.
"אם אתם קוראים את המילים האלה" הוא פרויקט ספרותי-דוקומנטרי ראשון מסוגו האוצר 49 מכתבים אחרונים של נופלי המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. רובם לא פורסמו מעולם. זוהי פיסת היסטוריה שנכתבת במילותיהם של לוחמים צעירים שכתבו מדם ליבם פרקים חדשים בסיפור הישראלי.
בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" נתקלו שלמה קווס ורחלי פלנט-רוזן במילים האחרונות שכתבו לוחמים, והרגישו שאסור לתת למילותיהן להיעלם בשטף האירועים. הם הרגישו שהן ראויות לכבוד מסוג אחר, לחיי נצח. "המילים האלה הן אוצר, אז בואי נאצור אותן," ביקש שלמה מרחלי, "ניצור ספר שמאגד את המכתבים האחרונים של נופלי המלחמה הזאת". הם פנו למאות משפחות הנופלים מתחילת המלחמה ועד לשבעה באוקטובר 24', והזמינו אותן לצרף את מילות יקיריהם לספר. כל התהליך נעשה עם משפחות הנופלים שהציעו, אישרו את הכתוב, ושיתפו בסיפורים רבים שמפורסמים לראשונה.
*חלק מההכנסות נתרמות להנצחת נופלי המלחמה.
רקע על עדי ברוך ז"ל מתוך הספר- "אם אתם קוראים את המילים האלה", צילום: הוצאת "קורן"
עיצוב עימוד ואיורי הנופלים: שמואל לעסרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו