לכל עצמאות יש מחיר: מתוך מצבות השיש אני מקבל את הכוח להמשיך לנוע קדימה

מאז היותי ילד אני נרגש מחגיגות יום העצמאות, שהיה לי ולחבריי יום של שמחה, ריקודים ברחובות וזיקוקים באוויר. יום של במות, בידור ושמחה אמיתית על עצמאותה של מדינה שיצאה משואה למלחמה - והיום חוגגת עצמאות.

מדינה אשר מניפה את דיגלה לראש התורן ואומרת: אני פה. היא אומרת: אני הבית לעם היהודי, ומזמינה כל יהודי מן העולם, חינם אין כסף - בוא הביתה. עצמאות זה שדה תעופה המאפשר לגעת בעולם. עצמאות זה מטבע ישראלי עם סמלים ישראלים. עצמאות היא הזכות להקים צבא וגופי ביטחון נוספים המאפשרים לשמור על הבית. עצמאות זה ליצור יש מאין מקורות מזון לכל תושב ובגד חם לחורף. עצמאות זה ללמד את דור ההמשך על השורשים שלנו ולהפיצם לכל תושב במדינה.

עצמאות לבנות מערכות ישראליות ששומרות על הבית. עצמאות זה לבנות דמוקרטיה אשר נשלטת על ידי שלוש רשויות, וכולם יודעים מי כפוף למי. עצמאות זה לטייל במדינה שלנו, לגעת בנופיה החדשים והישנים. עצמאות זה לחשוב את שאתה רוצה ולפעול בעצמאות מבלי לעבור על החוק שהמדינה העצמאית קבעה לעצמה.

לכל עצמאות יש מחיר, ואנחנו במבט מול המראה יודעים מהו המחיר. הרוצה בעצמאות חייב לדעת שלהשיג עצמאות צריך להילחם עליה. לקבל זכות לחיות יש לעמוד איתן על הרגליים האחוריות עם מצח נחושה ולומר: אנחנו כאן. בשביל לומר "אנחנו כאן" צריך אומץ, ואומץ לא קונים בשוק. אומץ לעצמאות המחשבה ואומץ לעצמאות ההתנהגות נובעים מעומק השורשים והאמונה בצדקת הדרך. אומץ הוא היכולת לדעת את מקורות הפחד ולסלקם בהינף יד. אומץ היא הפעולה שאנחנו עושים בהבנה שאם הפחד ישתלט על גופינו - אנה נלך?

תחושת העצמאות היא היכולת לחשוב מה טוב למדינה ואיך מדינה נלחמת על קיומה. אומץ מנהיגים מקבלים אם הם שותפים לחזון ולא נעצרים בבעיות השעה. מנהיג חייב לראות עצמו כרץ מרתון, ורץ מרתון לעולם לא יעצור לבדוק את הבורות הקטנים - אלא רץ אל החזון והמטרה הסופית.

את האומץ אני באופן אישי לוקח ומקבל מבית הקברות, שם אני פוגש את אלה השוכבים מתחת לוח, אשר מסרו את נפשם למען עצמאות המדינה. מתוך השיש אני מקבל את הכוח להמשיך לנוע קדימה. אני חש בצוואה הצועקת מן האבן. את הבקשה של אלה שאינם ממני על הצורך לשמור על ההישג שהם השיגו במותם. צוואה זו היא המגדלור המאיר את דרכי. צוואה זו היא הרוח בגבי ויודע אני לאן היא דוחפת אותי.

היא דוחפת אתי לשמור על המדינה. היא המבקשת ממני לשמור על צאצאי. היא המנחה אותי איך לשמור על ביתי. כל עוד נשמה באפי וכוחות נפשיים במוחי, יקום גופי ויתייצב לנצח את הכאב ולחבק את הזקוק לאהבה ולתשומת ליבי.

בי נשבעתי למדינה שלי ואהיה מניף את דיגלה עד קצה גבול היכולת שלי, ובזאת אדע שכך שמרתי על ביתי ועל עמי.