התמונה המפורסמת של בראשית 1 עם דגל ישראל על רקע הירח (ארכיון). צילום: SpaceIL

מדינה קטנה, חלומות גדולים: בפברואר המריאה הגשושית "בראשית" של SpaceIL לירח, והמדינה עקבה בהתרגשות. אלא שהמסע, שהיה מוצלח ברובו ורשם הישגים מדעיים, הסתיים בתקלה ו"בראשית" התרסקה בניסיון הנחיתה על הירח. הנחיתה תוכננה להתבצע באזור המכונה "ים השלווה", בין אתר הנחיתה של אפולו 15 ובין זה של אפולו 17 - המשימה המאוישת האחרונה לירח.

חללית "בראשית" עושה תמרון בחלל

למרות הכישלון, ישראל הפכה למדינה השביעית שרכב חלל שלה הקיף את הירח, ולמדינה השישית שכלי מעשה ידיה הגיע אל פני השטח של הירח, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, האיחוד האירופי, הודו וסין. ראש הממשלה נתניהו החמיא לצוות היזמים והגדיר את ההישג ככזה שמבטא את הגדולה של מדינת ישראל. "הרצל אמר 'אם תרצו, אין זו אגדה', ואילו אתם רציתם, והפכתם לאגדה".

היא החלה את הנמכתה ב-22:00, ואז חלו בה מספר תקלות תקשורת, עד לניתוק מלא. בתחילה התבצע ניטור הגישה הסופית של החללית לאתר הנחיתה שלה, כשמרכז הבקרה בחן את טמפרטורת העבודה של מערכות החיישנים והתקשורת, המנוע הראשי ומנועי התמרון.

החללית בראשית, צילום: אלכס פולו

החללית הסתובבה כדי לבלום אותה ממהירות של ששת אלפים קמ"ש, מגובה 25-30 קילומטרים כשעליה לצמצם גם מהירות אנכית, ותוואי ההנמכה הוא באורך של כ-800 קילומטרים. כדי לבצע זאת, הופעל המנוע הראשי כדי להאט והזווית שלה ביחס לקרקע תוקנה ל-15 מעלות.

בשלב זה יכל מחשב החללית לקבוע האם להשלים נחיתה או לבטל - אך המשיך אל מעבר לנקודת האל-חזור. במהלך ההנמכה ארעה תקלת טלמטריה במד הגובה, וגם המנוע הראשי התנתק לכמה רגעים מותחים. לאחר כמה דקות הודיעו אנשי השליטה והבקרה שאבד הקשר עם החללית.

צילום החללית בראשית של פני שטח הירח, צילום: בראשית

"בראשית" היתה הגשושית הראשונה שטסה לירח ונבנתה כמיזם פרטי ולא ממשלתי. היא היתה הזולה ביותר ששוגרה לירח, כשעלות הפרויקט הסתכמה בכ־100 מיליון דולר), הקלה ביותר (585 קילוגרם כולל מערכת ההינע והדלק. 165 קילוגרם כשהיא ריקה), והקטנה ביותר (גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר משני מטרים).