למה נדחה יום העצמאות, ומי קיבל הטבה בשיא תקופת הצנע?

עולים חדשים במחנה המעבר "שער העלייה". צילום: צילום: פריץ כהן, לע"מ

כבר בשנתה השנייה נתקלה מדינת ישראל בבעיה: ה' באייר חל בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת.

הפתרון נמצא בהתייעצות בין בן-גוריון לרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי בצה"ל. השניים קבעו כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. בהסכמת נציגי המשפחות השכולות, טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות נערכו כבר ביום חמישי, ג' באייר.

כמה חודשים לאר מכן, בסוף נובמבר 1950 נכנסה לתוקפה הקלה משמעותית במדיניות הנקודות בפנקס המזון, במסגרת מדיניות ההקלה על האזרח בתקופת הצנע. הקלה זו באה לידי ביטוי בהורדת מספר הנקודות שהצרכן נדרש להפקיד בידי הסוחר בבואו לרכוש ממנו מוצרים.

פנקס נקודות (תלושים) משפחתי, צילום: מתוך ויקיפדיה

הציבור הסתער בהמוניו על חנויות ההלבשה, כדי להצטייד בפריטי לבוש חמים לעונת החורף. בעיקר בלטו רכישות מעילי הגשם, לילדים ולמבוגרים.

גם העולים החדשים קיבלו הטבה משלהם, כשב־24 בנובמבר 1950 נמסרה הודעה ש"חברת שיווק בע"מ תפורק בתוך ימים ספורים". חברה ממשלתית זו הוקמה בפברואר 1949, כדי למנוע היצף של השוק בסחורות שעולים הביאו עימם בהגיעם לארץ - מקופסאות שימורים ועד מקלטי רדיו.