שורדת השבי בעצרת: "איך יהודי, אח שלי לעם, מסוגל לומר שהוא לא רוצה שנחזור?"

מאות מפגינים התאספו הערב (שבת) בכיכר החטופים בתל אביב, בעצרת שארגן המטה למען החזרת החטופים. העצרת מתקיימת בפתחו של שבוע הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כאשר 59 חטופים עדיין מוחזקים בידי חמאס בעזה.

בעצרת נשאו דברים קרובי משפחה של חטופים ושל חטופים שגופותיהם נמצאו, וכן שורדת שבי. הדוברים קראו למקבלי ההחלטות להגיע להסכם שישיב את כל החטופים "בפעימה אחת, עכשיו" תחת הסיסמה "העם בוחר בחטופים. כולם – לפני הכל".

״אני אומרת לממשלת ישראל, החובה שלכם היא אחת: להחזיר את כולם. לא חלק. לא כשנוח. את כולם. אותי הממשלה הצליחה להחזיר. זה אומר שהיא יכולה ושהיא חייבת לעשות את זה עבור כולם״ אמרה שורדת השבי מירב טל ששוחררה בעסקה הראשונה לאחר 53 ימים בשבי.

"שהייתי בחושך, ונתנו לנו לשמוע רדיו שמעתי את השר בן גביר אומר שהוא לא מוכן לחתום על עסקה שתשחרר אותנו" אמרה מירב טל. "באותו רגע חשתי ייאוש נורא. לא הבנתי איך יהודי, אח שלי לעם, מסוגל לומר שהוא לא רוצה שנחזור. אני מפצירה בכל מקבלי ההחלטות – תחשבו לפני שאתם מדברים. תרגישו. תבינו. תשאלו את עצמכם: מה אם זו הייתה הבת שלכם? האמא שלכם? אתם?" אמרה שורדת השבי.

בר גודארד, בתו של החלל החטוף מני גודארד מבארי, נאמה בעצרת בצומת הקשתות. 568" ימים עברו מאז שהעולם שלנו קרס. 568 ימים מאז היום הנורא ההוא שבו הגיעו מחבלים וביצעו בנו טווח אכזרי. 568 ימים שמדינת ישראל בוחרת שלא להחזיר את החטופים הביתה. ואני אתעכב על המשפט הזה שוב: מדינת ישראל בוחרת שלא להחזיר את החטופים הביתה. 568 ימים שהאחים שלנו מתענים בשבי. מורעבים, מוכים, מושפלים, חולים, פצועים ומדינת ישראל בוחרת שלא להחזיר אותם. לטענתם- הם לא הדבר הכי חשוב".

"אין לנו חיילים אלמונים": קריאתה של איילת גולדין

איילת גולדין, אחותו של הדר גולדין, חלל צה"ל שגופתו נמצאת בידי מחבלי החמאס מזה למעלה מעשר שנים, פתחה את העצרת בנאום נרגש בו תיארה כיצד אחיה הפך לסמל - "סמל לגיבורים שרצים להגן על המדינה וסמל, לצערי, להפקרה". בדבריה קראה למנהיגי המדינה לגלות אומץ ולהשיב את כל החטופים והחללים.

"אני קוראת לראש הממשלה להסתכל לנו בעיניים", אמרה גולדין בכאב, והזכירה את המחויבות הערכית של צה"ל שלא להשאיר לוחמים בשדה הקרב. "אנחנו לא צריכים שתנגבו לנו את הדמעות, אנחנו צריכים שתבצעו את תפקידכם הלאומי!".

ברגע מרגש במיוחד, הקריאה גולדין דברים שכתב אחיה במסע לפולין, בהם הביע את הכרת תודתו לקיומה של מדינת ישראל והבנתו מה עליו לתת למדינה. היא סיימה בקריאה נחרצת נגד הבחירה בין החטופים: "זה לא מי לפני מי, זו לא סלקציה - זו שפה של ימים חשוכים. השיבו את כולם! לא נפסיק עד שנשיב אותם, את כולם".

"ראש הממשלה – ביום הזיכרון הזה אנחנו מביטים בזכר הנופלים, ומבקשים לשאול אותך: על מה נלחמו?" אמר דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט שנרצח בשבי. "האם על מדינה שמפקירה את בניה? האם על מדינה שמרוקנת את הדמוקרטיה מתוכה? האם על הנהגה שמסרבת לשאת באחריות? החטופים עדיין שם. ואתה – אינך מחזיר אותם.

מדברים על “הכרעות גורליות”, על “חזון אסטרטגי”, בזמן שהערך הבסיסי ביותר, קדושת חיי האדם, נרמס שוב ושוב. אנחנו לא נקבל את זה. אנחנו לא נשתוק. העם הזה נולד מן האפר כדי לחיות, לא כדי להימחק באדישות, ביוהרה, בשלטון עיוור. זה הזמן להתעורר. לא עוד הבטחות ריקות. לא עוד הפקרת חיי אדם. עכשיו לא בנאום הבא.