הנשיא הרצוג: "ההיסטוריה לא תסלח למי שיפרק אותנו מבפנים" | יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ישראל מרכינה ראש ומתייחדת עם ששת המיליונים: ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח בעצרת הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב"יד ושם" הערב (רביעי). האירוע החל ללא נתניהו, שאיחר ב-12 דקות לטקס וטען ל"עניין ביטחוני", כשרחפן ליווה את שיירתו בדרך לטקס מחשש לאיום.

"אם הצלחנו לקום מתוך התהום - נצליח תמיד"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא את דבריו בטקס הפתיחה הממלכתי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בדבריו, פנה בין היתר לחטופים ש"ייתכן ששומעים אותנו". הרצוג שיתף כי בשיחותיו עם שורדי שואה במשכן הנשיא, הם מפצירים בו: "הנשיא, אנא, אנחנו מתחננים, אנחנו דורשים: הפילוג בתוכנו נוראי. תעשה שתהיה אחדות בעם".

"אני קורא אליכם מדם ליבי: שנתלכד יחד, כל בית ישראל. שנהפוך את הימים האלה – עשרת ימי קדושה מעתה ועד יום העצמאות, לשעת רצון מכוננת", אמר הנשיא. "שננמיך את הלהבות. שנאחה את הלבבות. שלא ניתן לרעל הרשתות החברתיות, ולמומחי השיסוי והקיטוב, להשתלט על נפש העם ולהחריב אותנו מבפנים".

הרצוג פנה מדבריו אל החטופים ואמר: "עם שלם אתכם. עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם כואב ומיוסר, נשמתו חרוכה ממש, ויודע שלא יהיו לו נחמה ומזור – עד שכולכם תחזרו הביתה".

הנשיא שיתף סיפורים של שורדי שואה, ביניהם טומי שוורץ, ניצול אושוויץ עם מספר על היד שנכח בטקס. טומי היה רק בן שש כשהמחנה שוחרר - וזכה 80 שנה לאחר מכן לספר את סיפור ניצחונו האישי על ספינת חיל הים "אח"י ניצחון", כשלצידו נכדתו, סגנית מפקד הספינה.

הוריו של טומי, שחשו בטבעת האש האנטישמית מתהדקת סביבם, ניסו לברוח ולהסתתר עם טומי ושני אחיו, אך ללא הצלחה. המשפחה הייתה עדה לשלבים השונים של הזוועה – מהצווים ששללו מיהודים את זכויותיהם, דרך האלימות כלפיהם, ועד לגירוש למחנות ולרצח ההמוני.

בסופו של דבר, נשלחה משפחת שוורץ למחנה הריכוז סרד שבסלובקיה, ומשם לאושוויץ – בקרונות משא לבהמות, ללא מזון ומים, בתנאים קשים מנשוא. באושוויץ הופרד טומי הקטן ממשפחתו. בן תשע בלבד, מצא את עצמו לבדו במחנה המוות, אחראי על עשרה ילדים אחרים, מזי רעב ומבועתים. בתוך שלושה חודשים בלבד, תשעה מעשרת הילדים נספו.

ב-27 בינואר 1945 שוחרר מחנה אושוויץ על ידי הצבא האדום. טומי, אז בן עשר וחצי בלבד, היה בין השורדים האחרונים. בתמונה המפורסמת שצילמו המשחררים הוא מופיע ליד הגדר – אחרון משמאל. "אני בחרתי בחיים", סיפר טומי על תחושותיו ברגע השחרור מהמפלצת הנאצית.

לאחר המלחמה עלה טומי לארץ, הקים משפחה והיה לאיש חינוך נערץ. בינואר השנה, כשציין העולם 80 שנה לשחרור אושוויץ, הוזמן טומי לטקס במחנה המוות, אך הודיע שלא יוכל להגיע. הוא בחר לציין את הניצחון על הנאצים דווקא על סיפונה של ספינת חיל הים, ששמה הסמלי: "אח"י ניצחון", כשלצידו ניצבה נכדתו, סרן ע', סגנית מפקד הספינה.

"אם הצלחנו לקום מתוך התהום האפלה ביותר בתולדות האנושות – אנחנו נצליח תמיד", הדגיש הרצוג, "אני יודע שהמסע לא יהיה פשוט, אבל זה יקרה. יש לכך תנאי אחד: לעשות זאת ביחד".

"אנחנו בימי מחלוקת עזה ומטלטלת. והרוב המוחלט של העם, זועק בכל כוחו: די! די לקיטוב. די לשנאה", אמר הנשיא והוסיף: "ההיסטוריה לא תסלח למי שינהגו בחוסר אחריות ויפרקו אותנו מבפנים. ההיסטוריה לא תסלח למי שישמטו את הקרקע תחת המדינה הנהדרת שלנו – האהובה, היחידה, היהודית והדמוקרטית; שקמה מתוך אפר השואה הנוראה".

"היינו כחרס נשבר. לא שוכחים"

אחרי נשיא המדינה, עלה רה"מ לנאום: "אזרחי ישראל, מכובדים, ניצולי השואה. אתם מייצגים את גבורת הרוח. כל שנה רעייתי ואני נפגשים עם משיאי האבוקות ומתרגשים מחדש". בדבריו פנה למשיאי האבוקות והתייחס לסיפוריהם.

"עשינו דרך בלתי נתפסת משואה לתקומה. יש אנשים שכל מה שנשאר מהם זה הנעליים שנותרו מאחור", אמר והתייחס למיצג בנהר הדנובה. "ממזכרות השואה אל גיבורי ישראל, דגלי ישראל. מאחורינו היו עמודי ברזל עם סטיקרים של חיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל. בין הסרטים הצהובים שנתלו מסביב כדי להמחיש לעולם העברנו את המבט מכאן לשם ונזכרנו במחויבות שלנו להחזיר את כל חטופינו.

"בעודי מרכין ראש, נזכרתי בשינוי העצום שחוללנו בשמונים השנים האחרונות. היינו כחרס נשבר. ששת המיליונים הובלו חסרי ישע אל כבשן האש. היום יש לנו כוח שהעולם כולו מכבד וצבא של אריות. עם שפעם אחר פעם קם מהתהום ופורח מחדש.

"אנחנו לא שוכחים את הזוועות שביצעו אויבנו. לאחר שהקנצלר שולץ ראה את הסרטונים של הזוועות, אמר: מרצחי החמאס הם בדיוק כמו הנאצים. והחמאס - כמו הנאצים. כמו היטלר. כמו המן. שרצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. זה לא יקרה.

|"אם נצטרך לעמוד לבד - נעמוד לבד. אם נצטרך להילחם בציפורניים - נעשה זאת. ישראל אינה מקבלת תכתיבים שמסכנים את קיומה, כי מדינה כזו לא תשרוד במזרח התיכון. שום דבר לא ימנע מאיתנו לבוא חשבון עם הנאצים. בדיוק לפני שנה ביום השואה התחלנו את הפעולה ברפיח, השתלטנו על ציר פילדפלי, הרגנו את סינוואר, דף, נסראללה, ייצרנו תנאים לנפילת משטר אסאד. ביום השואה הזה אני מבטיח: הלחץ הצבאי על החמאס יימשך, נחזיר את כל חטופינו".

במהלך העצרת הועלו שש משואות על ידי שורדי שואה - כנגד ששת המיליונים שנספו בשואה. משואה ראשונה: אריה דורסט, משואה שנייה: מוניקה ברזל, משואה שלישית: פליקס סורין, משואה רביעית: רחל כץ, משואה חמישית: אריה רייטר, משואה שישית: גד פרטוק. דבר השורדים נאמר על ידי שורדת השואה אווה ארבן. במהלך העצרת, הוקרנו סרטונים בבימויו של אלי לוי, המספרים את סיפור חייהם של משיאי המשואות. 

עוד השתתפו בעצרת: הזמרים איה כורם ובניה ברבי והשחקן ידידיה ויטל. את הטקס הנחתה אלמז מנגיסטו. באזכרה המסורתית, הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר הקריא פרק תהילים. את הקדיש הקריא הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר, ואת תפילת אל מלא רחמים הוביל שורד השואה יהודה האופטמן. על משמר הכבוד הופקדה חטיבת הצנחנים.