שנה וחצי בלי חיים: חוששת לאבד את ענבר שלי בכאוס שיהיה בעזה

מו"מ תחת אש - בתנאי שהוא מבוקר - יכול להפעיל לחץ על חמאס, ולמרות זאת מעורר בי חרדה בנוגע לחטופים החיים והחללים. אני חוששת לאבד את ענבר שלנו בכאוס.

אסור לחמאס להישאר חמוש. מדובר בארגון טרור שב־7 באוקטובר הוכיח לנו שהוא חייב להיות מפורז מנשק. אנחנו ניזונים מהתקשורת בדיוק כמו כל תושבי מדינת ישראל, ואנחנו נגד עסקה חלקית. לאחר שנה וחצי כל החטופים חייבים להשתחרר, חיים וחללים כאחד.

אנחנו דורשים את ענבר, החטופה הצעירה שנמצאת כיום בעזה. שלוש נשים עדיין מופקרות גם היום ברצועת עזה: עפרה קידר, ג'ודי ויינשטיין וצעירת הנשים - ענבר הימן. הן היו צריכות לצאת בעסקת הנשים ולא יצאו. אנו מצפים שהן יהיו הראשונות להשתחרר בעסקת החללים.

אישית עבורנו עדיין הכל תחת ערפל בכל הנוגע לעסקאות המסתמנות או לא. משפחתי חיה בגיהינום. איבדנו ילדה כה צעירה, יפה ומושלמת בצורה כל כך טרגית בלי יכולת להיפרד ממנה, לנשק אותה, ללטף את שערה המדהים.

שנה וחצי כבר אין לנו חיים. אנחנו עסוקים רק בלהחזיר את ענבר האהובה שלנו הביתה. הכאב והצער מפלחים לנו את הגוף והנשמה. הפכנו לאנשים חולים, חסרי אונים, מגששים באפלה.

מצפים לילדה שלנו ולכולם/ן.

אמן.

הכותבת היא דודתה של ענבר הימן ז"ל, שנחטפה לעזה ונרצחה, גופתה מוחזקת בידי חמאס