תסתכלו על הכרישים ותראו אותנו

אני מסתכל על סרטוני הישראלים והכרישים. הילדה החמודה ושובת הלב עם בגד הים הסגול, שהוריה מפצירים בה להיזהר בעודה עומדת וכריש אימתני מקיף אותה.

היא פוחדת, זה ברור. הוריה כבר חושבים על הסרטון שיהפוך בקרוב ויראלי, איך יעבירו אותו בקבוצות המשפחה, אולי דניאל עמרם או גיא לרר ייקחו את הסרטון ויקרינו אותו ולרגע אחד גם הם יהפכו לכוכבי טיק טוק, ומי לא רוצה להפוך לכוכב טיק טוק בימינו.

אני צופה בסרטים של חבורת הגברים מושכת בזנבו של הכריש ומנסה למשוך אותו אל מחוץ למים וניצלת בנס מנשיכה אימתנית שהייתה גורמת להם לאבד איבר או שניים. אני מסתכל עליהם ואומר, האם אומת ההיי-טק הישראלית, זאת שהביאה לעולם את עדה יונת ודניאל כהנמן ז"ל, הצליחה להצמיח מתוכה גם אנשים שבטוחים שיש דבר כזה "כריש ידידותי" וניתן למשוך לו בזנב כאילו מדובר בפודל טוי בשם רוי?

האסון הנוראי שהתחולל בחופי חדרה והסתיים בטריפתו של האב הצעיר מהמרכז, היא עוד טרגדיה שהייתה ידועה מראש. האם יכולנו לעשות משהו? האם הייתה אפשרות למנוע את הדבר הזה? אני מסתכל על התגובות של הישראלים בטוקבקים ורבים כותבים 'מגיע לו', ואילו אחרים עונים שגם אם עשה טעות, איך אפשר לכתוב תגובה כזאת.

ובאמת איך אפשר? הוא אמנם פעל בטיפשות ויהירות, אבל לכתוב 'מגיע לו'? סיפור הכרישים חושף את ערוותה של החברה הישראלית.

לא צריך פה אירועים בסדר גודל תנ"כי כמו 7 באוקטובר, מספיק חוף אחד בחדרה שיסביר את הסיפור שלנו כאן. רק חסר שעוד יאשימו את רונן בר בזה שהוא לא הזהיר את ביבי שבחופי חדרה יש כרישים. אם רק היה מושך בזמן בסנפירו.

אה, ואפשר גם להאשים את הרשתות החברתיות שהן שורש כל רע ושכולנו רוצים להיות מפורסמים לרגע. ובכלל, לאחת התוכניות הכי מצליחות בטלוויזיה קוראים 'הכרישים', סממן לעושר והצלחה בחיים. רק עם הבדל אחד קטן: ה'כרישים' בטלוויזיה עבדו קשה מאוד כדי להצליח, אלו שרצו להצטלם עם הכרישים האמיתיים מחדרה מחפשים, כמו תמיד, את קיצורי הדרך מתוך איזו מחשבה שצילום עם כריש שווה את סכנת החיים. לתחושתי, לא למדנו שום דבר מהסיפור הזה. הטרגדיה המיותרת הבאה היא כמובן רק עניין של זמן.