בשבת האחרונה, לאחר שנה וחצי, חמאס פרסם אות חיים ממקסים הרקין ומבר קופרשטיין אחייני, שציין יום הולדת בשבי בפעם השנייה, כשהוא בן 23. אחרי שנה וחצי סוף־כל־סוף קיבלנו אות חיים. וואו. לפחות אנו רואים שבר שלנו חי וחזק, ושרד את התופת של 7 באוקטובר.

אני שמחה לראות שהוא חי, אך כואבת ועצובה לראות מה המצב הפיזי והרגשי שאיתו הוא עדיין מתמודד שנייה אחר שנייה. לא קל לראות אותו במנהרה בתוך כוך עבש וטחוב, מתחנן על חייו. מאז החזרה ללחימה, הדאגה לחיי החטופים גברה. למרות הבטחותיה של המדינה כי חיי החטופים בראש מעייניה, זה לא נראה כך בשטח.

הם מופגזים כעת, חייהם בסכנה מתמדת, הן מצידנו הן מצד חמאס. בסרטון נאמר שמצבם הפיזי הורע. אין אוכל, המים הולכים להיגמר וליבי דואב. עד מתי ישאירו אותם מאחור? האם אנו נזכה לראות את בר חי? ואם כן, אז מתי? או שיחזור אלינו חס וחלילה בארון?

רק לפני כשבועיים רה"מ נפגש עם המשפחה שלנו והבטיח שיחזיר את החטופים. מתי בדיוק הוא יחזיר אותם? היום רה"מ נפגש עם הנשיא טראמפ בוושינגטון. אני פונה אל רה"מ שלנו - תעשה הכל ותחזיר את כולם עכשיו. הדיון היחיד שצריך להתקיים עם הנשיא טראמפ הוא החזרת החטופים, עכשיו!

טראמפ, אל תשאיר אותנו לבד

אני פונה בשמי ובשם אחי טל לנשיא טראמפ: אני מבקשת את התערבותך מול רה"מ להחזרת בר וכל 58 החטופים כעת הביתה בעסקה אחת. את כולם. בשם כל משפחות החטופים, אל תשאירו אותנו לבד. תמיכתכם חשובה לנו!

ולך בר, הלוואי שאתה תוכל לקרוא את מה שאני כותבת. טל, אבא שלך, מאוד מתגעגע אליך. הוא נפגש ומדבר עם חברי הממשלה, מדבר בעצרות וגם החל ללכת מעט. הוא מוסר לך שהוא אוהב אותך מאוד וימשיך להילחם על חזרתך הביתה.

כעת מתקרב חג הפסח. הלוואי שבערב החג נוכל לשבת ביחד סביב השולחן ולחגוג ביחד את חזרתך הביתה עם כל המשפחה.

אורה רובינשטיין היא דודתו של החטוף בר קופרשטיין, שארגון הטרור חמאס פרסם לאחרונה סרטון ובו אות חיים ממנו