"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה נשתנה ומה ישתנה? שנה וחצי למלחמה וערב חג הפסח מחייבים אותנו לחשיבה מחודשת

זה יהיה הפסח השני ברציפות שחגיגיותו תמהל בתחושה של חמיצות • מצד אחד, המזרח התיכון השתנה לבלי הכר עם ריסוק אויבים וארגוני טרור ג'יהדיסטיים, וגם הממשלה האמריקני השתנה • למרות זאת - לא השבנו את כלל החטופים והמערכה מול ראש התמנון האיראני עדיין לפנינו • ואולי גם בבואנו לשאול "מה ישתנה" כדאי שנהרהר על יכולתנו לצמצם את חלקנו בקיטוב

0השמעה
כיכר החטופים (ארכיון) , גדעון מרקוביץ
כיכר החטופים (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ
זה יהיה הפסח השני ברציפות שחגיגיותו תמהל בתחושה של חמיצות, שהצורך לצאת מעבדות לחירות מקבל בו משמעות מצמררת ועדכנית. שנה וחצי מפרוץ המלחמה, הקשה בתולדותינו, הינה הזדמנות לחשבון נפש לאומי ולבחינת הישגי המלחמה בצד כשליה.מה נשתנה?נתחיל בהיבט החיובי ובראיית המאקרו. המזרח התיכון השתנה לבלי הכר. במשך עשרות שנים נבנתה סביבנו טבעת חנק אשר כללה מדינות וארגוני טרור, חמושים באידאולוגיה ג'יהאדיסטית ובאמצעי לחימה איראניים. טבעת החנק הזאת נועדה להתיש את ישראל ולסכן את ריבונותה, ובה בעת לאפשר לאיראניים להגיע להשגת המטרה האסטרטגית של נשק גרעיני שובר שוויון. במשך כל אותה תקופה, ישראל דמתה לצפרדע המתבשלת בסיר מים שהטמפרטורה שלהם עולה בהדרגה. התרגלנו להיות מאוימים, נירמלנו תופעות של הפרות ריבונות מקומיות – מאוהל חיזבאללה בשטחנו ועד ירי חמאס לישובינו. נראה היה שהשלמנו עם מציאות של לחימה בפעימות קטנות, מתוך חשש מהמלחמה הגדולה. החשש הזה תודלק במסרים מאיימים, חלקם של גורמי הערכת המודיעין וחלקם של אישי ציבור ותקשורת, כי מלחמה מול חיזבאללה תבעיר את המזרח התיכון ותביא להתמוטטות מגדלים ולעשרות אלפי הרוגים.
הדאחייה לאחר חיסול נסראללה,צילום: אי.פי
את המציאות המאיימת הזאת שינינו לבלי הכר. חיזבאללה נמצא על הקרשים. הוא איבד את כל שדרת המנהיגות שלו, חלק גדול מתשתיותיו ומאמצעי הלחימה שלו הושמד ואת מרבית ההשפעה שלו על ניהול המדינה. בעזה החמאס הוכה קשות. מרבית תשתיות התת קרקע שלו הושמדו, נתיבי הברחת האמל"ח נחסמו ברובם ומנהיגיו הפכו ל"שהידים". סוריה, שהיוותה איום ארוך שנים על מדינת ישראל, שאדמתה היוותה נתיב הברחות אמל"ח ללבנון, התפרקה בזמן שיא וישראל תפסה בה שטחים שולטים שנועדו להבטיח את גבולנו הצפוני. גם החות'ים, הממשיכים לירות מעת לעת לישראל, ספגו מתקפות משמעותיות של ישראל וארה"ב.
מטוסי קרב אמריקניים בתקיפה נגד החות'ים (ארכיון),צילום: צבא ארה"ב
ישראל שינתה תפיסה. מהכלה להתקפה. מתגובה לגישה פרואקטיבית. מ"ירי על מרחבי שיגור" לתקיפות עצימות וממוקדות של מחבלים. לכל אלה נוסף השינוי ההיסטורי של הממשל האמריקני, אשר תחת טראמפ משליט סדר עולמי חדש, משנה תפיסות ישנות ומסמן את ישראל כקרובה בבנות הברית שלו.
עצרת החטופים בכיכר (ארכיון). להשיב את כולם,צילום: גדעון מרקוביץ'
ואחרי כל אלה אנחנו צריכים להתבונן באופן מפוכח גם על הכשלים שהתגלו בשנה וחצי שחלפו ועל היעדים שעדיין לא הושגו. בליל הסדר השנה נצטרך לשאול את עצמנו - מה ישתנה? בראש ובראשונה לא השבנו את כלל חטופינו. זו משימה הכרחית – אישית ולאומית והיא חייבת לקרות בהקדם. היא חייבת לקרות במקביל לחיסול החמאס. בנושא המערכתי – גדענו את רוב זרועות התמנון האיראני, אך הפגיעה בראשו עדיין בפנינו. החודש הקרוב יראה אם ארה"ב וישראל מתכוונות לסיים את המלאכה הזאת ולא להסתפק בחזרה להסכם גרעין חלקי. ולסיום – המלחמה והתקופה שקדמה לה חשפה שסע חברתי חסר תקדים. בבואנו לשאול "מה ישתנה" – כדאי שכל אחד מאיתנו יהרהר על חלקו בקיטוב ומה יוכל לעשות כדי לצמצם אותו.טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר