אלמנתו של יוסי שרעבי: "הכאב שלנו גדול, אבל ממנו צומחת עוצמה - יש לנו על מי להיאבק"
חברי קיבוץ בארי קיימו לראשונה עצרת לשחרור 59 החטופים שנותרו מאחור - בהם שישה מחברות וחברי הקיבוץ המוגדרים חטופים חללים: "מקווים שזו תהיה שגרה קצרה" • כלתה של עפרה קידר: "אותה כבר לא ניתן להציל - רק תנו לנו לתת מרגוע לנשמה שלה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בקיבוץ הזמני של בארי בחצרים התקיימה הערב (רביעי) לראשונה עצרת של קהילת בארי להחזרת החטופים.
ירון שזר, חבר קיבוץ בארי, קרא בפתיחת הערב: "חברי וחברות בארי וחצרים, זו לא עוד עצרת. זו העצרת שלנו. עצרת שבה אנחנו לא צריכים לגולל את סיפורנו מתחילתו ועד סופו כדי שהקהל יתחבר ויבין. נתכנס כאן אחת לשבועיים בימי רביעי בערב, בתקווה גדולה שזו תהיה שגרה קצרה מאוד ובמהרה כבר לא יהיה בה צורך".
החברים הזכירו בעצרת את ששת חברי הקיבוץ שנהרגו וגופותיהם מוחזקות בעזה, ובקריאה "להשיב אותם לקבורה ראויה באדמה שכל כך אהבו": עפרה קידר, אילן וייס, סהר ברוך, מני גודארד, דרור אור ויוסי שרעבי.
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי, סיפרה כמה היא מחכה שאהובה יובא סוף סוף לקבורה בארץ: "אני אשתול סביבו פרחים. יהיה לנו איפה לעמוד ביום הזיכרון וביום השנה, הבנות יוכלו להגיע אליו ולראות את שמו חקוק על אבן. היה אדם, הוא היה מיוחד מאין כמותו, הוא היה שלנו, והוא איננו. רוצה אבן שתתאר את כל אלה, שתקרקע את התלאות שעברנו, שתנכיח ותנציח את יוסי שלנו".
ענבר קידר, כלתה של עפרה קידר שנרצחה ונחטפה ב-7 באוקטובר, אמרה: "תמיד חינכתי את ילדיי לשלום ולאהבת האדם, ואני רוצה להמשיך ולחנך אותם כך - להאמין בבני אדם ובצבא שלנו שיעשה הכול. את עפרה כבר לא ניתן להציל, רק לתת לנו את הזכות לקבור אותה בכבוד באדמה שכל כך אהבה, ולתת מרגוע לנשמה שלה. אבל את מי שבחיים ניתן להציל, ולא נוכל להרים את הראש כמדינה בידיעה שהאחים והאחיות שלנו נמצאים בעזה. זוהי חובתנו המוסרית להשבתם".