"מקווה שאתם נהנים בגן עדן": שירי, אריאל וכפיר ביבס הובאו למנוחות

היום הכי עצוב בעולם: אלפי ישראלים ליוו היום (רביעי) לאורך הצמתים את שירי, אריאל וכפיר ביבס, שנרצחו בשבי חמאס, בדרכם האחרונה. הם הובאו למנוחות בבית העלמין צוחר. ההמונים במסע הלוויה עמדו דום וביקשו סליחה. 

"זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה-7 באוקטובר"

ירדן ביבס ספד לאשתו ולבניו בטקס הלוויה: "שירי אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אני רוצה לספר לך על כל מה שקורה בעולם ופה בארץ. כולם מכירים ואוהבים אותנו, את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה. שירי אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק. 

"שירי, זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה-7 באוקטובר ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי. בבקשה תשמרי עלי. תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה".

"צ׳וקי, אתה הפכת אותי לאבא" ספד לאריאל.  "אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך, אתה לימדת אותי כלכך הרבה על עצמי ואני רוצה להגיד לך תודה. אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה. אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן. אני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך".

"פוופיק", ספד לכפיר. "לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת. הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו. באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך ואני התמכרתי בשניה. אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן. כפיר אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד. אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק.

"אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאמא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה והם חסרים לי היום יותר מתמיד. כפיר אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם". 

דנה סיטון סילברמן, אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל, ספדה: "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. אני רוצה לבקש מכם סליחה בשם ההנהגה והצבא שלנו שלא היו שם בשבילכם באותו יום. ושלקח להם כל כך הרבה זמן להחזיר אתכם לאדמה שלכם.

"בבקשה תשמרו עלינו מלמעלה. בבקשה תשלחו לפה אנרגיות שיוציאו את כל הרוע מהעולם ושישאר פה רק טוב. אני מבטיחה לך, כמו שהבטחתי לאבא ואמא שהמפלצות מעבר לגדר לא יצליחו במשימה שלהם, הם לא יכניעו אותנו, הם לא ישברו אותנו, להפך, המשימה שלהם נכשלה כי התאחדנו, כי התחזקנו, נהיינו בלתי מנוצחים, הם הפסידו".

"אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים יחקרו"

עופרי ביבס לוי, אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר: "את המילים האלו אני כותבת בראש כבר מעל שנה. אי הודאות, החרדה והדאגה אליכם לא נתנו מנוחה למחשבות.
ועכשיו אני עומדת פה מולכם. לא כך קיוויתי לפגוש אתכם שוב. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים יחקרו, וכל בעלי התפקידים ישאו באחריות. האסון שלנו כעם ושלנו כמשפחה לא היה צריך לקרות, ואסור, אסור שיקרה שוב. יכלו להציל אתכם והעדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו. תמונת הנצחון שלנו כבר לא תקרה". 

עומדים דום ומבקשים סליחה: אלפים לאורך הצמתים מלווים את שירי, אריאל וכפיר בדרכם האחרונה

המונים חיכו הבוקר מחוץ לכפר המכביה ליציאת משפחת ביבס למסע הלוויה הכואב, שהחל בשעה 07:45 ממתחם חברה קדישא בראשון לציון, שם התאספו אלפי ישראלים, והמשיך עד צומת שער הנגב.

בדרך עברו הארונות במחלף ראשונים, בגשר מחלף יבנה, בגשר עד הלום, בצומת ניצנים, בצומת יד מרדכי וצומת ניר עם.

משפחת ביבס: ״התחלנו את מסע הלוויה, מלווים בהמוני עם ישראל. אנחנו רואים ושומעים אתכם מתרגשים ומתחזקים ממכם. ירדן מוסר שהוא מתנצל שלא יכול לרדת ולתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם. מייחלים ליום שבו נוכל שוב להתייחד ברגעי שמחה ולא עצב״. 

מאות תושבי אשקלון, בניהם ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, עמדו בצומת סילבר עם דגלי ישראל ובלונים כתומים וליווי את שיירת משפחת ביבס בדרכם האחרונה.

משפחת ביבס ביקשה כי טקס ההלוויה יתקיים בנוכחות מוזמנים בלבד. ההספדים ישודרו לציבור הרחב בשעה 11:30 ויועברו גם כאן באתר ״ישראל היום״.

עופרי ביבס: "דרך החלון אני רואה מדינה שבורה, לא נקום ולא נשתקם עד שכולם יהיו כאן".

סדר הדוברים בטקס ההספדים: את דברי פתיחה תפתח כרמית פלטי קציר, מנחת הטקס. לאחר מכן,  אבינועם בלומנקרנץ - בשם קיבוץ צאלים. ⁠הקדשת שיר מירדן לשירי - Roman Sky. ⁠עידית אינטרטור - בשם קיבוץ ניר עוז. ⁠דנה סיטון - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל. ⁠הקדשת שיר מירדן לכפיר ואריאל - I thank you child. ⁠עופרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר. ⁠דלית רם אהרון וסתיו קוניו - חברותיה של שירי מניר עוז. שיר - Hold on the memorieis.

במכללת בית ברל קיימו טקס שבו השתתפו הסגל האקדמי והסטודנטים והם הפריחו בלונים בצבע כתום לזכר שירי, אריאל וכפיר ולמען השבת כל החטופים החיים והחללים כאחד.

אמיר תמסוט, תושב מושב ישע שהגיע לשיירה שליוותה את מסע הלוויה: ״אני מנהל מחלקת הספורט באשכול נולדתי וגדלתי באשכול בשבילנו בקהילה שחוותה את הטרגדיה הגדולה ביותר נעים במנעד רגשות של תקווה לעצב רב . היום זה יום קשה ומורכב יום של כמעט משפחה שלמה נחטפו ונרצחו באכזריות והמעט שנותר לנו זה ללוות אותם בדרכם האחרונה״.

תמיר אברהם: ״אני מתגורר בצפון קרוליינה חזרתי לביקור של שבוע בארץ, חשוב להיות פה כרגע לחלוק כבוד אחרון, זאת סגירת מעגל ובעזרת השם כולם יחזרו הביתה כל החטופים ונבנה את המדינה מחדש״.

ביה״ח הציבורי אסותא אשדוד, בו נולדו כפיר ואריאל, הנציח את זכרם בהפרחת 510 בלונים כתומים - כמספר הימים מחטיפתם ועד היום - יום קבורתם בישראל.