"עומר לא ראה אור יום", "הישאם לא מתקשר": העדויות הקשות של שורדי השבי

ששת החטופיםששבו היום (שבת) משבי חמאס הביאו איתם עדויות קשות על התנאים שבהם הוחזקו.

עומר שם טובחזר חיוור ורזה לאחר שהוריד רבות ממשקל גופו, עם זאת, מצבו הכללי נחשב טוב יחסית. למרות שהיה מבודד מהחטופים האחרים, הצליח לשמור על מצב רוח חיובי ואף חייך עם שובו. את רוב הזמן העביר במנהרות, ללא אור יום, ונאלץ להתמודד עם אסתמה וצליאק מהם הוא סובל. בני משפחתו מקווים שהבדיקות הרפואיות יראו תוצאות תקינות.

מעבר לעדותו של שם טוב, סיפורי השבי של החטופים שהוחזרו לאחרונה נחשפים בהדרגה ומגלים מציאות קשה ומטלטלת. הם נחקרו באלימות קשה, סבלו ממחסור חמור במזון והתקיימו על שברי ידיעות מהתקשורת.

שעבאן א-סייד, אביו של הישאם סיפר ל"רשת ב": "מצבו הנפשי מאוד קשה, הוא לא מתקשר. הוא נראה כאילו היה במחנה עינויים 10 שנים. אני מופתע מאוד לרעה, לא תיארנו לעצמנו שחמאס עד כדי כך אכזריים, הם עשו מעשה מגעיל. הוא מחוק מבחינה רגשית ושכלית".

גם אליה כהן עבר תקופה קשה וממושכת במנהרות עזה. במהלך שהותו שם הוחזק כשהוא כבול בידיו וברגליו, והשלשלאות ברגליו גרמו לו לחתכים הדורשים טיפול רפואי. כהן סבל מרעב מתמשך לאורך תקופת השבי, אך בשבועיים שקדמו לשחרורו האביסו אותו, והוא עלה שמונה קילוגרמים. למרות החיוך בתמונות, הוא פצוע בכתף וצולע ברגלו, ונדרש לעבור תהליך שיקום ארוך.

כהן שהה בשבי לצד החטופים אור לוי, אלון אוהל ואלי שרעבי, והצליח להעביר אותות חיים על חטופים נוספים שעדיין מוחזקים בעזה.

חמאס התייחס לכל החטופים "הצעירים" כיעדים לחקירה אינטנסיבית, תוך שימוש בעינויים אלימים שנועדו לחשוף מידע על עברם הצבאי. החקירות, שלוו באלימות קשה, הותירו על חלק מהחטופים צלקות פיזיות. כמה מהם העידו כי חשו שבכל רגע חייהם עלולים להיגמר. לצד זאת, תיארו כיצד נדרשו לשתף פעולה עם תעמולת חמאס תוך איומים על חייהם.

החטופים ששבו סיפקו מידע חיוני על חבריהם שנותרו בשבי, ואף הגיעאות חיים מהחטוף גיא גלבוע-דלאל. לדבריהם, הרגע שבו נאלצו להיפרד מהחטופים האחרים היה קשה ומורכב, והם עזבו בידיעה שהחברים שהשאירו מאחור נשארים להתמודד עם התנאים הקשים לבד.