חינוך הוא לא מקצוע, הוא שליחות

בשבוע הבא יתכנסו מאות נשים באירוע גאלה חגיגי של "ישראל היום" לציון יום האישה הבינלאומי.

כחברת ועד מנהל בעמותת נירים וכמי שתעניק את הפרס בקטגוריית החינוך, אני מוצאת את עצמי מהרהרת במשמעות העמוקה של חינוך בתקופה הסוערת שאנו חווים.

מאז 7 באוקטובר המערכת החינוכית בישראל נדרשה להמציא את עצמה מחדש. ראינו מורות מלמדות במקלטים, יועצות חינוכיות שהפכו למטפלות בטראומה ומחנכות שיצרו מסגרות חירום עבור ילדים שנעקרו מבתיהם.

בתוך כל זה, התחדדה ההבנה שחינוך הוא הרבה מעבר להעברת ידע - הוא מצפן מוסרי בזמנים של אובדן כיוון. לפני שנים שאל אותי מישהו מתי חינוך מסתיים. חייכתי. ב־20 שנות פעילותה של עמותת נירים, שהוקמה לזכרו של לוחם השייטת ניר קריצ'מן ז"ל, למדנו שחינוך הוא כמו נטיעת זרעים - חלקם נובטים מייד, חלק דורש סבלנות, אך כולם זקוקים לטיפוח מתמיד.

בכפר הנוער שלנו בבוסתן הגליל, בתוכנית "נירים בשכונות" הפועלת ב־20 רשויות ובחווה החקלאית־טיפולית ברמת הגולן מתקיימת פעילותה המגוונת של העמותה. יותר מ־20 שנה אנחנו פועלים למען נוער בסיכון גבוה מכל רחבי הארץ, ומעניקים מדי שנה למאות בני נוער ובנות נוער הזדמנות לשנות את חייהם.

מעניקים הזדמנות נוספת

מדי יום אנו פוגשים בני נוער שהמערכת ויתרה עליהם, ודרך מסע משותף - בכפר הנוער המאתגר שלנו, בתוכניות הקהילתיות בשכונות או בחווה בגולן - אנו מעניקים להם הזדמנות, לפעמים אחרונה, לשנות את מסלול חייהם. באמצעות עבודה בשטח וליווי רגשי מעמיק, אנו מוכיחים שכל נער ונערה ראויים להזדמנות.

המועמדות לפרס השנה מייצגות אותה תפיסה בדיוק - את ההבנה שחינוך אינו מסתיים בצלצול האחרון או בתעודת הבגרות. הן מייצגות את אלפי הנשים שבוחרות מדי יום להיות מגדלור של תקווה עבור הדור הבא, גם כשהים סוער. בערב הגאלה נציין את הישגיהן של נשים פורצות דרך בתחום החינוך, אך האמת היא שכל אישה שבוחרת בחינוך - בין שבמערכת הפורמלית ובין שבארגונים חברתיים - היא פורצת דרך. כי בסופו של דבר, חינוך הוא לא מקצוע - הוא שליחות. והשליחות הזו חשובה היום יותר מתמיד.

שלי לנצמן, חברת ועד מנהל עמותת נירים, לשעבר מנכ״ל מיקרוסופט ישראל, חברת בורד בסטארטאפים ופעילה חברתית