זיהוי ביומטרי ומעקב אחרי אנשים: המערכת השנויה במחלוקת שתכניס המשטרה למטרו

משטרת ישראל מתכוונת לעשות במטרו שצפוי להיבנות בגוש דן שימוש נרחב ביותר במערכת השנויה במחלוקת שמאפשרת לה לעקוב אחר אנשים, כולל זיהוי פנים וזיהוי ביומטרי באובייקטים קטנים ביותר, כך עולה ממסמך של המשטרה שהגיע לידי "ישראל היום".

במסגרת "מסמך דרישות לתווך התת-קרקעי הרכבתי ליזמי מערכות רכבתיות תת קרקעיות" שנכתב על ידי חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה, עולה כי לראשונה מתכוונים לעשות שימוש רחב מאוד במצלמות "האח הגדול".

סאגת הצבת מצלמות שמפרות את הפרטיות באופן משמעותי נמשכת כבר זמן רב, ואף הגיעה לבג"ץ, שהנחה את הממשלה להסדיר את הנושא בחקיקה. בעקבות כך, בינואר 2024, נחקק חוק המעקבים שאישר "הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת".
בחוק נכתב כי המצלמות יוצבו על מנת למנוע ולסכל פשע או עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.

יחד עם זאת, הובהר בפירוש כי "קצין מוסמך או גורם מאשר לא ייאשר הצבא והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות, וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש".

המטרה: אבטחה, התוצאה: אפס פרטיות

אלא שבמשטרה, כך נראה, לקחו את האישור שניתן להם להפעלת המערכת הדרקונית כמה צעדים קדימה. במסמך הרשמי נדרשו הגורמים שמקימים את מערך המטרו להתקין מצלמות וידיאו ומצלמות תרמיות עם יכולות ניתוח שיאפשרו "בקרה, גילוי, צפייה, זיהוי, הכרה ואימות של אובייקט" באמצעות זיהוי פנים, כשהמצלמות ינטרו בין 95 ל-100 אחוזים מהשטח.

המצלמות יוכלו לגלות חדירה של אדם לשטח או אזור מוגדר, לגלות שוטטות על בסיס פרמטרים של זמן שהייה באזור המוגדר, לאתר אדם לפי מאפנייני גוף ולבוש, ואף לזהות על פי פרטים ביומטריים את פניהם של ההולכים והשבים "בהתאם לחוק הגנת הפרטיות", כפי שנכתב במסמך. המצלמות לא יוצבו רק בתוך התחנות והרכבות, אלא גם יעקבו אחר אנשים, כולל עקיבה אוטומטית, במפלס הרחוב, במרחק 70 מטרים מהכניסות.

יצויין כי ניכר שמטרת המשטרה הינה אבטחה. חלקים משמעותיים של המסמך עוסקים באיומים, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים, בין היתר ככל הנראה לאור מתקפת השבעה באוקטובר. בין היתר נערכים במשטרה למטען חבלה, מחבל מתאבד ומכונית תופת, לצד תקיפה באמצעי לחימה לא קונבנציונליים כדוגמת נוזלים מסוכנים שינסו מחבלים להכניס לפתחי האוורור. כך, מצלמות יוכלו לאתר באופן אוטומטי חפצים שיוותרו ברכבות ובתחנות, וכן ייבנה חדר מיוחד לפיצוץ חפצים כאלו.

יחד עם זאת, התוצאה היא פריצה גסה וברורה לפרטיותם של ההולכים והשבים. אם בחוק המצלמות נקבע כי "מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון לא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה", והגורם המאשר יבחן מדי שלוש שנים את הצבתה של כל מצלמה כזו, הרי שבמסמך ברור למדי שמדובר במצלמות קבועות שיעקבו אחרי כל אדם שייכנס למטרו, בכיסוי שבין 95 ל-100 אחוזים מהשטח, ללא מגבלת זמן.

בקרונות הרכבת, למשל, המשטרה תוכל לזהות אובייקטים קטנים במיוחד בטווח של 30 מטרים לפחות, וגילוי של אדם בטווח של 60 מטרים לפחות. הרזולוציה של המצלמות תהיה איכותית במיוחד, על מנת לאפשר למשטרה להתמקד על פניו של כל אדם ולזהות אותו בתוך זמן קצר ביותר באמצעות המידע הביומטרי שברשות המדינה. מאז שבעה באוקטובר כל אדם שמוציא תעודת זהות או דרכון חדש מחוייב בהוצאת מסמך ביומטרי, ועל כן התוצאה היא אפס פרטיות לכל אדם שילך במטרו.

ממשטרת ישראל נמסר: בניגוד לנטען, לא מוכרת דרישה כזו מטעם המשטרה וטרם נקבעו אמצעי הביטחון שיותקנו במערכת המטרו. למעלה מן הצורך נדגיש כי כל אמצעי שייבחר בעתיד ייבחן בהתאם לדרישות החוק.