צופיה פלזן דיקשטיין שאיבדה את הוריה ואחיה בפיגוע ב-2002: "הבטן מתהפכת אבל צריך לבחור בחיים"

במסגרת עסקת שחרור החטופים שישראל חתמה עם חמאס, ישתחרר גם המחבל בכר נג'אר.נאג'ר היה אחראי על פיגוע הירי בדרום הר חברון בשנת 2002. בפיגוע נרצחו שלושה מבני משפחת דיקשטיין - את האב יוסי, האם חנה והאח שובאל. ברשתות החברתיות שיתפה: "כמו סכין שננעץ ללב. המחבל שרצח את אמא ושובאל ואחר כך עשה וידוא הריגה באבא הפצוע משתחרר בפעימה הראשונה".

הבוקר (ראשון) שוחחה צופיה פלזן דיקשטיין עם "ישראל היום" וסיפרה: "כשהתפרסם שהרוצח של אמא שלי ואחי, זה שעשה וידוא הריגה לאבי, משתחרר, היו לי תחושות קשות מאוד. נשברתי ובכיתי כל הלילה. לצערי בעסקת שליט שוחרר כבר מי שנתן לרוצחים את הנשק. אז טענו שהוא לא עם דם על הידיים ולכן שחררו אותו, אבל כעת משתחרר הרוצח עצמו".

"כל האחים שלי שהיו ברכב זוכרים את הפנים שלו. זוכרים את הרצח המזעזע של ההורים ואח שלנו. קשה לי אפילו לתאר את התחושות הקשות שצצות בעוצמה כזאת אחרי 22 שנים", הוסיפה.

צופיה הוסיפה וציינה כי עד חתימת ההסכם, היא ישנה טוב בלילות עקב תפיסת המרצחים. ולמרות הקושי, היא שלמה עם העסקה. לדבריה, יש להעדיף את החיים על פני המתים.

"בשבעה הגיע לנחם אותנו אלוף משנה דרור וינברג, שהיה מח"ט הגזרה בזמנו. לצערי, הוא בעצמו נפל בקרב בסמטת הגבורה בחברון. באותו היום הוא הבטיח שהצבא לא ינוח עד תפיסת הרוצחיםץ יום לפני סיום השבעה הוא הגיע אלינו וסיפר לנו שהרוצח נלכד. זו היתה פעולה מורכבת של יחידת דובדבן, שהגיעה אל הבית שבו הרוצח התבצר ואחרי שהוא הבין שאין לו אופציות, הוא נכנע ונתפס. מאותו רגע ישנתי טוב בלילות. ידעתי שצה"ל והמדינה יודעים איך להתמודד עם רוצחים".

"עם זאת, כשאני צריכה לבחור בין החיים למתים - אני בוחרת בחיים. אבא, אמא ואחי כבר לא יחזרו, אבל החטופים חוזרים בחיים".

היא סיפרה: "בלילה שבו הודיעו על חתימת העסקה, העובר בבטני בעט. הרגשתי שזאת התשובה האמיתית שלנו לרוצח השפל. אנחנו חיים, ממשיכים הלאה ולא נשברים. זה מה שאמרתי הבוקר לבנות שלי - 'היום נלך שמחות לבית הספר. נתלבש יפה, נחייך ונראה את העוצמה של משפחת דיקשטיין'".

הפיגוע אירע סמוך לשעה 18:00 בערב, כקילומטר וחצי מדרום לצומת זיף. בעקבות תחקיר שהתקיים בחטיבת חברון, עלה ההערכה כי מחבל המתין לצד הדרך ופתח באש לעבר שתי מכוניות ישראליות. תחילה נפגעה מכונית שבה נהג החייל סמל-ראשון אלעזר לייבוביץ מחטיבת הנח"ל, בן 21, תושב חברון. לייבוביץ נהרג מהירי. הנוסע שישב לצדו לא נפגע, והמשיך בנסיעה.

בהמשך הנסיעה, ראה הנהג את מכוניתה של משפחת דיקשטיין מפסגות, שהגיעה למקום בדרכה לביקור בהתיישבות מעון. הוא ניסה להזהירם שלא להיכנס למארב, אך ללא הצלחה. אש נפתחה לעבר מכונית המשפחה. האב, יוסף בן 46, האם חנה בת 44 ואחד הבנים, שובאל בן התשע, נרצחו. שני בנים נוספים של הזוג דיקשטיין נפצעו קל בפיגוע - שלמה, שהיה אז בן 12 ועדיאל שהיה אז בן שנה וחצי. שניים נוספים לקו בהלם. לזוג דיקשטיין היו עשרה ילדים.