העסקה ממלאת אותנו בפחד ותקוות - אבל עלינו לעבור את הצומת הזה יחד
בצומת הנורא הזה קיבלנו על עצמנו: לא ננוח עד שיוחזר אחרון החטופים, נדרוש ביטחון אמיתי בכל ארצנו ולא ניכנע לשקר המעוות של "תחושת ביטחון"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
ההתרגשות והתקווה לראות אותם חוזרים אוחזת בכולנו, ויחד איתן עולים גם פחדים.
פחד שלא כל החטופים יחזרו וייוותרו מאחור, פחד לביטחון תושבי העוטף ולמדינה כולה. יש חשש אמיתי מהמחיר שעסקה כזאת תביא עלינו. פחד שנחזור אחורה, דווקא כאשר התחזקה התקווה שהמציאות בדרום משתנה לתמיד והאיום יוסר.
ובתוך ים התקוות והפחדים, עוד לפני שהתגלו פרטי העסקה, הרשת התמלאה בקריאות בעד העסקה ונגדה. קריאות ברורות וחדות, מסתמכות על נתונים לא ידועים ולעיתים גם על ביטחון שהמוסר נמצא אצלי ביד.
נדמה כי קל ללכת לעמדה כה בוטחת, המוחקת תקוותיו ופחדיו של האחר כשיגעונות משיחיים, הפקרות ביטחונית או אדישות לחיי אדם. כאשר נדרשים להכרעה כה נוראה שכרוכה בחיי אדם, המחלוקת מנסרת ופוצעת, ומתפרץ הזעם על החושב אחרת.
נדמה כי קל ללכת לעמדה כה בוטחת, המוחקת תקוותיו ופחדיו של האחר כשיגעונות משיחיים, הפקרות ביטחונית או אדישות לחיי אדם. כאשר נדרשים להכרעה כה נוראה שכרוכה בחיי אדם, המחלוקת מנסרת ופוצעת, ומתפרץ הזעם על החושב אחרת.
הוודאות נתונה לשמיים. אך גם אם "השמיים שמיים לה'" – "הארץ ניתנה לבני אדם". נדרש להסתכל למציאות בעיניים ולנקוט עמדה של אדם היודע כי לא מספיק להביט למציאות בעיניים, אלא נדרש גם להביט לאחיך בעיניים, ולהבטיח: יהיה מה שיהיה, אנחנו מחויבים לפחדים ולתקוות של כולנו. הבטחה שנותנת רפואה לכאב ומגשרת.
וכאן, בצומת הנורא הזה, קיבלנו על עצמנו לעצור ולהבטיח. אנחנו, מנחם קלמנזון ושי וינקרט - יחד עם שותפים נוספים למסע הארוך, משפחות חטופים ומשפחות שכולות - למדנו להכיר איש את אחיו מתוך הכאב ויחד החלטנו, גם אחרי שההחלטה התקבלה, ליצור עמדה והבטחה משותפת.
להבטיח ביחד שבין אם יוכרע כך ובין אחרת, לא ננוח כולנו עד שיוחזר אחרון החטופים, עד שהאיום על הדרום יוסר. להבטיח ביחד שלא ניתן למנהיגים להתמכר שוב לשקט מדומה, נדרוש ביטחון אמיתי בכל חבלי ארצנו ולא ניכנע לשקר המעוות של "תחושת ביטחון". להבטיח ביחד שערכי הערבות ההדדית לא יוזנחו שוב.
מלאים בפחד ומלאים בתקוות
משפחות חטופים ומשפחות שכולות, לוחמים בסדיר ובמילואים, אנשי העוטף, יו"ש, מרכז הארץ וצפונה: נבטיח ביחד לנו ולמנהיגינו שכאשר יגיע היום נדע לאסוף את הכוחות הנדרשים ונדאג לכך שלא נפקיר יותר. שלא נשב בשקט כשאחינו רצים לממ"דים כי יש "טפטוף". שנדע להתייצב כאיש אחד ולהילחם מול כל איום, מבלי לבוז לשימוש בכוח. וכך נבטיח את העתיד שלנו פה.
דווקא בצומת בלתי אפשרי וברגע הזה צריך לזכור שהיכולת שלנו להשפיע על המציאות, באמצעות הבטחה זאת איש לרעהו, גבוהה בסיכוייה להוביל למעשה ולפתרון עשרת מונים יותר מכל הקריאות הנחרצות ברחבי הרשת.
כולנו מלאים פחד ותקוות. אסור שנבטל את הפחד התקוות של מי שחולק עלינו. נבטיח לעבור את הצומת הנורא הזה יחד. הבטחה הדדית שכזאת היא שתוביל לתיקון ולריפוי ולמציאות בטוחה יותר.
באהבה למשפחות הכואבות והמצפות, ובתפילה לקב"ה שייתן לנו עצה טובה.