לא יודעים לקרוא: המיומנויות של הישראלים - מהנמוכות במדינות המפותחות

בנק ישראל פרסם ממצאים ראשונים מסקר PIAAC לשנים 2022–2023 שבחן את מיומנויות האוכלוסייה הישראלית בקריאה ומתמטיקה בהשוואה למקבילות בינלאומיות • עוד נמצא כי ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה

משרד. אילוסטרציה . צילום: Getty Images/iStockphoto

בנק ישראל פרסם היום (שלישי) ממצאים ראשונים מסקר PIAAC לשנים 2022–2023, שבחן את מיומנויות האוכלוסייה הישראלית בקריאה ומתמטיקה בהשוואה למיומנויות מקבילות בינלאומיות.

  • ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה.

  • ציוני החברה הערבית נמוכים משמעותית – בפער של 45–60 נקודות (סטיית תקן שלמה) מהציון הממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים וציוני החברה החרדית נמוכים בכ-10 נקודות (0.2 סטיית תקן) מהממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים.

  • פערי הציונים בולטים במיוחד בקרב אחוזוני המיומנויות הנמוכים. בעוד ציוני בעלי המיומנות הגבוהות בישראל נמוכים במעט מאלה של מקביליהם ב-OECD, בעלי המיומנויות הנמוכות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בהרבה ממקבילהם.

  • הנתונים משווים גם בין הסקר הנוכחי לקודם מראים שהפער במיומנויות בין ישראל ל-OECD גדל בין 2011–2015 ל-2022–2023, בעיקר בשל ירידה משמעותית באוריינות הקריאה באוכלוסייה הערבית (26 נקודות, כמחצית סטיית תקן) וירידה בחברה החרדית, בעוד שבקרב יהודים שאינם חרדים השינוי היה דומה לממוצע ה-OECD. לעומת זאת, באוריינות המתמטית לא חל שינוי בפערים בין ישראל למדינות ה-OECD.
  • פערי ההון האנושי בין ישראל ל-OECD ניכרים כבר בגיל מוקדם ונותרים משמעותיים לאורך החיים. פערי הציונים שנצפו בגיל 15 (במבחני PISA 2006) נותרו דומים בגילים 25–34.

    הפערים קיימים למרות ששיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית גבוה מהממוצע ב-OECD.
    בנוסף, 10% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית בישראל חסרים את רמת הידע המינימלית הנדרשת ממבוגר – שיעור חריג בהשוואה ל-OECD.
  • גורם שעשוי להסביר את הפערים שנמצאו הוא שחיקה גבוהה של מיומנויות הבוגרים עם הגיל. מתברר ששחיקת המיומנויות עם עליית הגיל בולטת בישראל לעומת ה-OECD בקרב ילידי שנות ה-60 וה-70.
  • מבט על שוק העבודה מראה שפערי המיומנויות בולטים במיוחד בקרב המועסקים בענפים כלכליים ובמשלחי יד מוטי מיומנויות נמוכות. כך למשל, פער המיומנויות בקרב עובדים בעלי משלח יד אקדמי הוא כ-0.3 סטיות תקן, בעוד שפער המיומנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה הוא כ-0.5 סטיות תקן. בענף המידע והתקשורת פער המיומנויות עומד על 0.15 סטיות תקן בלבד, ומנגד בענפי הבינוי והתחבורה הפער עומד על כ-0.6 סטיות תקן.

הפערים מצביעים על אתגרי מדיניות משמעותיים בתחום ההון האנושי. עולה שהשיעור הגבוה של רוכשי השכלה גבוהה בארץ לא מתורגם לצמצום הפערים בין ישראל ל-OECD. כמו כן השחיקה הגבוהה של המיומנויות באוכלוסייה המבוגרת בישראל מעלה צורך להשקיע בלמידה ובשיפור המיומנויות המקצועיות בגיל מבוגר, שיקנו כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה.

סקר PIAAC הוא פרויקט בין-לאומי להערכת מיומנויות היסוד של בוגרים בגילי 16—65 בתחומי אוריינות הקריאה, האוריינות המתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי. זה הסקר השני בו ישראל משתתפת. תרומתו של הסקר לניתוח המדינות נובעת מהמתאם הגבוה שיש בין רמת המיומנות של האוכלוסייה לתוצר לנפש במדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר