"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא יודעים לקרוא: המיומנויות של הישראלים - מהנמוכות במדינות המפותחות
בנק ישראל פרסם ממצאים ראשונים מסקר PIAAC לשנים 2022–2023 שבחן את מיומנויות האוכלוסייה הישראלית בקריאה ומתמטיקה בהשוואה למקבילות בינלאומיות • עוד נמצא כי ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה
משרד. אילוסטרציה. צילום: Getty Images/iStockphoto

לא יודעים לקרוא: המיומנויות של הישראלים - מהנמוכות במדינות המפותחות

בנק ישראל פרסם ממצאים ראשונים מסקר PIAAC לשנים 2022–2023 שבחן את מיומנויות האוכלוסייה הישראלית בקריאה ומתמטיקה בהשוואה למקבילות בינלאומיות • עוד נמצא כי ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בנק ישראל פרסם היום (שלישי) ממצאים ראשונים מסקר PIAAC לשנים 2022–2023, שבחן את מיומנויות האוכלוסייה הישראלית בקריאה ומתמטיקה בהשוואה למיומנויות מקבילות בינלאומיות.

  • ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה.

  • ציוני החברה הערבית נמוכים משמעותית – בפער של 45–60 נקודות (סטיית תקן שלמה) מהציון הממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים וציוני החברה החרדית נמוכים בכ-10 נקודות (0.2 סטיית תקן) מהממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים.

  • פערי הציונים בולטים במיוחד בקרב אחוזוני המיומנויות הנמוכים. בעוד ציוני בעלי המיומנות הגבוהות בישראל נמוכים במעט מאלה של מקביליהם ב-OECD, בעלי המיומנויות הנמוכות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בהרבה ממקבילהם.

  • הנתונים משווים גם בין הסקר הנוכחי לקודם מראים שהפער במיומנויות בין ישראל ל-OECD גדל בין 2011–2015 ל-2022–2023, בעיקר בשל ירידה משמעותית באוריינות הקריאה באוכלוסייה הערבית (26 נקודות, כמחצית סטיית תקן) וירידה בחברה החרדית, בעוד שבקרב יהודים שאינם חרדים השינוי היה דומה לממוצע ה-OECD. לעומת זאת, באוריינות המתמטית לא חל שינוי בפערים בין ישראל למדינות ה-OECD.
  • פערי ההון האנושי בין ישראל ל-OECD ניכרים כבר בגיל מוקדם ונותרים משמעותיים לאורך החיים. פערי הציונים שנצפו בגיל 15 (במבחני PISA 2006) נותרו דומים בגילים 25–34.

    הפערים קיימים למרות ששיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית גבוה מהממוצע ב-OECD.
    בנוסף, 10% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית בישראל חסרים את רמת הידע המינימלית הנדרשת ממבוגר – שיעור חריג בהשוואה ל-OECD.
  • גורם שעשוי להסביר את הפערים שנמצאו הוא שחיקה גבוהה של מיומנויות הבוגרים עם הגיל. מתברר ששחיקת המיומנויות עם עליית הגיל בולטת בישראל לעומת ה-OECD בקרב ילידי שנות ה-60 וה-70.
  • מבט על שוק העבודה מראה שפערי המיומנויות בולטים במיוחד בקרב המועסקים בענפים כלכליים ובמשלחי יד מוטי מיומנויות נמוכות. כך למשל, פער המיומנויות בקרב עובדים בעלי משלח יד אקדמי הוא כ-0.3 סטיות תקן, בעוד שפער המיומנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה הוא כ-0.5 סטיות תקן. בענף המידע והתקשורת פער המיומנויות עומד על 0.15 סטיות תקן בלבד, ומנגד בענפי הבינוי והתחבורה הפער עומד על כ-0.6 סטיות תקן.

הפערים מצביעים על אתגרי מדיניות משמעותיים בתחום ההון האנושי. עולה שהשיעור הגבוה של רוכשי השכלה גבוהה בארץ לא מתורגם לצמצום הפערים בין ישראל ל-OECD. כמו כן השחיקה הגבוהה של המיומנויות באוכלוסייה המבוגרת בישראל מעלה צורך להשקיע בלמידה ובשיפור המיומנויות המקצועיות בגיל מבוגר, שיקנו כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה.

סקר PIAAC הוא פרויקט בין-לאומי להערכת מיומנויות היסוד של בוגרים בגילי 16—65 בתחומי אוריינות הקריאה, האוריינות המתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי. זה הסקר השני בו ישראל משתתפת. תרומתו של הסקר לניתוח המדינות נובעת מהמתאם הגבוה שיש בין רמת המיומנות של האוכלוסייה לתוצר לנפש במדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו