"קודם נלחמים, אחר כך מצלמים": מנציח את סיפור המלחמה דרך העדשה

שחר ממן, צלם חתונות במקצועו ולוחם מילואים, לא תכנן להפוך למתעד היסטורי של מלחמת 7 באוקטובר.

כשהגיע עם יחידתו לעוטף עזה בשבת השחורה, לקח איתו את המצלמה כמעט באופן אינסטינקטיבי. "בהתחלה זה הרגיש מוזר", הוא משחזר, "הרי אני בכלל לוחם. אבל הבנתי שבסדר גודל כזה, המצלמה היא נשק לא פחות חשוב''.

לאורך חודשי הלחימה בעוטף ובעזה, ממן תיעד רגעים שלעולם לא יישכחו. "התחושה הייתה כמו חייל ראשון שנוחת במחנות ההשמדה", הוא מתאר את הגעתו לעוטף. "עשן בכל מקום, רכבים שרופים, גופות, והכל מלווה בקולות ירי עזים''.

האיזון בין היותו לוחם לצלם היה מורכב. "תוך כדי לחימה אי אפשר לצלם", הוא מסביר. "קודם כל נלחמים, ורק אחר כך, אם מתאפשר, מצלמים". ממן מדגיש את הרגישות הנדרשת בתיעוד רגעים כה טעונים, במיוחד כשמדובר בחיילים שאיבדו את חבריהם זה עתה.

כיום, ממן מסתובב ברחבי הארץ עם הרצאה המשלבת את צילומיו. "אנשים צמאים לכל פיסת מידע", הוא אומר. "ההרצאות עוזרות למשפחות להבין את מה שעברו יקיריהן שחזרו מהמלחמה ומתקשים לדבר על כך''.

בימים אלה, ממן מקדם מיזם 'הדסטארט' להוצאת ספר המאגד את תצלומיו. כל ההכנסות יועברו לעמותת ארז, המסייעת לפצועי ונכי צה"ל. "רציתי ליצור משהו נצחי", הוא מסביר. "מישהו אמר לי שאלו התמונות שיראו בטקסים בבתי ספר בעוד 30 שנה, כמו שאנחנו רואים היום תמונות מהשואה''.

ממן, בן 35 ממושב תומר שבבקעת הירדן, נשוי לדנה ואב לשניים, ממשיך במשימתו להנציח את הסיפור שחייבים לספר. "כשאתה נכנס לבית הרוס, אתה רואה את החיים שהיו שם - צעצועים של ילדים, ספרים מוכרים, עוגיות על השיש. אתה מתחבר לאנשים דרך החפצים שאתה מזהה מהבית שלך. וכשמדובר בכמות כזו של בתים, פשוט נגמרות המילים''.

לינק תרומה למיזם: https://headstart.co.il/project/80142