ישראל צריכה ליזום עסקה יצירתית

הפעם האחרונה שבה זכינו לחגוג כמשפחה שלמה היתה בחג הראשון של סוכות אשתקד. יותר משנה חלפה מאותה שבת שחורה של שמחת תורה שבה עמרי נקרע מאיתנו, וגם את החגים האלה העברנו בלעדיו, חסרנו את שמחת החיים שהוא הביא, את השיחות איתו סביב שולחן החג, וגם את הוויכוחים ואת הבדיחות וההומור המשפחתי, שלא הרגיש כבעבר. זה לא אותו הדבר בלי אח שחסר.

לצערי אין שינוי בנוגע לשחרור אחי ויתר החטופים. חיסול סינוואר, מעבר לכך שהיה הישג מבצעי חשוב, גם הפיח תקווה במשפחות החטופים שהנה ייתכן שעכשיו נוצר שינוי במשוואה שיכול להוביל לשחרור יקירינו. ואכן חיסול סינוואר מצד אחד הסיר מכשול מהותי לעסקה, ומצד שני חידד בעיה. אין בעל בית אמיתי שניתן לדון איתו, חמאס חו"ל פחות רלוונטי מאי פעם, ולכן גם השיחות בקטאר ובקהיר הן בזבוז זמן ורק משמרות את מעמד חמאס כאוטוריטה שלטונית בעיני תושבי עזה, וזה בניגוד גמור לאינטרס הישראלי שהוא שלילת כוחו וסמכותו של חמאס כריבון.

מי שירש את סינוואר בתפקיד הוא אחיו מוחמד, שהוא לא פחות ואולי אף יותר מיליטנטי וקיצוני בדעותיו. לא נראה שאיפה שאחיו התעקש הוא יוותר, ובמצב שנוצר שהוא הסמכות השלטונית בעזה (לא ברור כמה הקשר שלו אל מחוץ לרצועה ובתוכה קיים, כולל למנהלי המו"מ מהצד הפלשתיני). ניהול שיחות והגעה להסדר בקטאר ובקהיר הם עקרים מיסודם - בסוף הכל יתנקז להחלטה שלו, וגם היא, כאמור, מוגבלת. חשוב להדגיש שוב שבעזה שורר כאוס. אין כרגע גורם בעזה או מחוצה לה ששולט בצורה מלאה, ושיודע, יכול ורוצה לספק את כל החטופים אם תסוכם עסקה.

לטעמי, במצב העניינים הנתון עומדות על הפרק שתי אופציות לשחרור החטופים, ושתיהן בתוך הרצועה: הראשונה היא הגעה להסכם עם מוחמד סינוואר, הכוללת הגליה תמורת החטופים + שחרור אסירים, גם הם בהגליה, למדינה שלישית. כאמור, סיכוי שהוא יסכים לא גדול, ולכן כנראה צריך להוציא גם אותו מהלופ, ואז באמת תיפתח הדרך לפתרון.

האופציה השנייה היא מו"מ פרטני עם קבוצות החוטפים, הכוללת חנינה מלאה, מענק כספי נדיב, אזרחות, הגירה למדינה זרה עם המשפחה ועוד הטבות מפליגות ככל שיידרש.

האפשרות הזאת תיתכן רק אחרי הכרעת חמאס ופירוק המשילות שלו, ובכך הסרת המורא מהאוכלוסייה עד שלא תחשוש לשתף פעולה עם ישראל, ואת זה נשיג באמצעות הפעולות הבאות: הגברת הלחץ הצבאי, לקיחת השליטה על הסיוע ההומניטרי ובכך פגיעה גם בריבונות חמאס וגם בהכנסות הכלכליות שמשמרות את כוחו. וכן הבהרות הצהרתיות של ממשלת ישראל וצה"ל לעזתיים שחמאס לא יישאר ריבון בעזה ביום שאחרי, וכצעד שבונה את התובנה הזאת להפסיק לנהל את המו"מ מול חמאס.

יש לציין כי הגברת הלחץ מחייבת קודם כל גביית מחיר על ידי ישראל לרצח ששת החטופים, שתבוא לידי ביטוי בסיפוח שטח בצפון הרצועה לצמיתות וקביעת תג מחיר ביחידת שטח כדי למנוע אקט עתידי דומה נוסף.

סוגיית החטופים בסיטואציה שנוצרה בעזה היא מורכבת ביותר. מצד אחד חמאס שמטרתו העיקרית היא הישרדות והמשך שלטונו ברצועה, ומצד שני ישראל שמבחינה קיומית לא יכולה להסכים ולאפשר זאת. אלה שתי עמדות מנוגדות שאף צד לא יתפשר עליהן, ולכן רק מי שיגלה יותר נחישות, עוצמה והתמדה ישיג את מטרותיו.

הכרעה ישראלית תביא בהכרח גם לשחרור החטופים, כל החטופים.

• בעז מירןהוא אחיו של עמרי מירן שחטוף בעזה