קמים מעפר: אחים לנשק ומאות מתנדבים בונים מחדש את שכונת הצעירים בכפר עזה

פרויקט מרגש בכפר עזה, בהובלת ארגון האחים לנשק מאות מתנדבים החלו לשקם את שכונת "הרצפות הירוקות", הסמוכה לשכונת "הדור הצעיר" בקיבוץ. בחודשיים הקרובים מאות ישראליים, בהם אנשי מקצוע וחברות מסחריות מתגייסים לבניית 16 יחידות דיור (ארבע רביעיות) של מבני מגורי צעירים שנפגעו ונשרפו.

הפצע אולי עוד רחוק מלהיסגר, אחרי ש-64 תושבים ותושבות נרצחו ו-19 מבני הקיבוץ נחטפו כשחמישה מהם עדיין בשבי. הבתים הרבים שנפגעו ונשרפו בקיבוץ עמדו והזכירו את ממדי האסון במאות סיורים שהתקיימו בכפר עזה בשנה האחרונה, וכעת אפשר להגיד בזהירות שהשיקום החל.

במוקד הפרויקט - המתנדבים יהרסו ויבנו מחדש את אותן 16 יחידות דיור. בתחילה יביאו את הבתים לרמת שלד ולאחריו ייבוצע שיפוץ חיצוני ופנימי כולל ומקיף מרמת המנורה עד הדלתות, המטבח וחדר הרחצה. בנייה מחדש - מן המסד ועד לטפחות.

"כבר כמה חודשים יש תוכנית אדריכלית, הכל נעשה באהבת אין קץ, והכל על בסיס התנדבות, כרגע אנחנו נמצאים בשלב השני אחרי שפירקו מבתי המגורים את כל הארונות, ועכשיו אנחנו חוצבים את התשתיות". איל נוה ממובילי הארגון סיפר בשיחה עם "ישראל היום". "מדובר בפרויקט ראשון בקיבוצים, יש לזה חשיבות בהתנעה, להחזיר לאנשים את הצבע לפנים, תקווה ותקומה. ואת זה עושים בעשייה ולא במילים. המטרה היא לנסות ולבנות קהילה שתחזיר קהילה לכפר עזה".

מבחינת רמת אנשי המקצוע מסביר נוה, "יש לנו 2000 מתנדבים, שזה מעל ומעבר לציפיות, יש אנשי מקצוע מכלל התחומים, יש קבלנים שנתנו לנו את הכיסוי המלא מבחינת עבודה ומבחינת הביטוחים, אדריכלים וספקים של חומרים וציוד ויש קבוצה גדולה שמנהלת את כל זה יחד עם אחים לנשק. כל אחד שבא לכפר עזה רוצה לעזור, זה ממלא את האנשים. אנחנו אחרי ארבעה ימי עבודה, הגוף שלהם כואב מהעבודה אבל הלב מתפוצץ מגאווה ונתינה, גילינו מאז השבעה באוקטובר שהחברה האזרחית יכולה ומסוגלת לעבוד ולנצח את כל הבירוקרטיה, לרוץ הרבה יותר מהר וגם שיש לה לב ענקי".

יוזם הפרויקט עמרי רונן, מספר על טוב הלב של עם ישראל שמגיעים לעזור במספרים גדולים. "הפרויקט שלנו משקף רצון של רבים בעמנו שרוצים לסייע בשיקום הקיבוץ. יזמתי אותו כי זו משימה לאומית. עד כה נרתמו ונרשמו אליו כבר אלפי מתנדבים. כולם רוצים לתת יד, לקחת חלק ולתת מעצמם לטובת אנשי העוטף. באופן אישי אני מרגיש זכות גדולה להחזיר מעט לקיבוץ בו נולדתי ולהמשיך את מפעל החיים של סבי וסבתי ז״ל שהיו ממייסדיו. אין סיבה לחכות שמשהו יקרה, מי שיכול לבנות, שיבנה".