נכניע את חמאס וחיזבאללה ונכה באיראן - ואז מה?
מרבית תושבי הצפון המופגזים, שמחים על הפגיעה הקשה בלבנון - אך לא תומכים בהשארת כוחות צה"ל בדרום המדינה • הם רוצים שיחזור השקט במקום מגוריהם, אך חושבים שבתום הסבב יש להגיע להסדר מדיני
צום הכיפורים השנה היה שונה מהרגיל. גם בגלל מה שעבר עלינו בשנה האחרונה וגם משום שהוא שחל בשבת ולכן התכתב עם יום הכיפורים 1973. גם אז, כמו ב-7 באוקטובר 2023, הותקפנו בבת אחת ומבלי שהיינו מוכנים. גם אז, כמו הפעם, לא שעו לאזהרות. התצפיתניות של אוקטובר 2023 נדחו לקרן זווית בדיוק כמו אשרף מרואן המצרי, "המלאך", ששבועיים לפני אותה שבת, הודיע למפעיליו במוסד שמצרים וסוריה מתכננות מתקפה משולבת על ישראל.
כאז כך גם הפעם, היו שבויים בקונספציה. גם אז וגם הפעם, התוצאה היתה טרגית, עלתה בחיי אדם, ושינתה את פני המדינה.
200 מטרות הותקפו: פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון ביום הכיפורים \\ דובר צה"ל
מעל לכל, מרחפת השאלה לאן הולכים מכאן. יכניעו את החמאס, יביסו את חיזבאללה ויכו באיראן - ואז מה?
בשבוע שעבר, לאחר שנתגלתה מנהרה חודרת באזור זרעית שבגבול הלבנון, דיברה ברדיו תושבת היישוב, בת 65, שלא התפנתה מביתה והמשיכה לעבד את שדותיה יחד עם בעלה. אחרי שהפליאה בתשבחות להצלחות האחרונות של הצבא, סיפרה גם כיצד התעלמו מאזהרות התושבים, ששמעו קולות חפירה מתחת לאדמה, וסיימה בקביעה: בסוף צריך להגיע להסדר.
מרבית תושבי הצפון המופגזים, ששמחים על הפגיעה הקשה, אם כי עדיין לא אנושה, בכוחו של חיזבאללה, לא תומכים בהשארת כוחות צה"ל בדרום לבנון. חברים שלי, שגרים באזור ראש פינה, בעלי ידע ביטחוני רחב, אמרו לי שלשום, שהם מתנגדים לכך ושאסור להגיע למצב שחיילים יישבו שם "כמו ברווזים במטווח". הם רוצים שיחזור השקט לעיר שלהם, אך חושבים שבתום הסבב "חייבים להגיע להסדר מדיני כזה או אחר".
בעבר ציינתי לא פעם את היעדר האסטרטגיה של ישראל. אנחנו בונים רק על מהלכים טקטיים ולא חושבים מעבר למה שקרוב לקצה האף. כך גם בעניין התקיפה באיראן. למעט העובדה שראש הממשלה הצליח לסחוט שיחת טלפון עם הנשיא ביידן, לא התקיימה ישיבה רב-מערכתית, שתבחן את כל התסריטים ובהם גם זה שארה"ב תסרב לשתף פעולה ותותיר אותנו לבד מול איראן.
כדאי לזכור: איראן היא לא חמאס או חיזבאללה. זו מדינה עתירת משאבים ומפותחת טכנולוגית. במקום תוכנית אסטרטגית, שר הביטחון גלנט הכריז שהאיראנים "יופתעו מהמהלומה שיחטפו". בינתיים, מי שקיבל סנוקרת היה הוא עצמו, כשנתניהו קיפל אותו כמו אולר וביטל את נסיעתו לארה"ב.
גלנט היה אמור לקחת חלק בשיחות חשובות שקשורות להצטיידות וגם לתיאום עתידי, שגורלנו די תלוי בו, אבל את מי זה מעניין שם? הרבה יותר חשוב להוציא הודעות שראש הממשלה לא אישר לשר הביטחון שלו לטוס עד שביידן לא ידבר אתו. הגננת בוודאי מרוצה מהגנון שקם לנו בממשלת ישראל.
שנה ושבוע והירי לא נפסק. לא בדרום ולא בצפון. כטב"מים מגיעים מאיראן ומתימן לבת ים, להרצליה וגם לאשקלון. שנה ושבוע ו־101 חטופינו עדיין שם.
לכן, בתפילת נעילה התפללנו שתשפ״ה תהיה שנת פדיון שבויים ובעיקר שנה שבה הבינה תתפוס את מקומו של האגו בממשלת ישראל והעומד בראשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו